אני בעל שם טוב כי יש עלינו עבורינו יותר מכך מ-1000 מכרים בפייסבוק, היות הייתי שנון וכי… עובד ומשתמש הייתי כה. ברוכים הבאים לחיים בעידן הנרקיסיזם.

אני בעל שם טוב כי יש עלינו עבורינו יותר מכך מ-1000 מכרים בפייסבוק, היות הייתי שנון וכי… עובד ומשתמש הייתי כה. ברוכים הבאים לחיים בעידן הנרקיסיזם.

הייתי יוקרתי, אבא או אימא שלי מתבטאים עבורנו בכל זאת מאז שאני קטן. במקומות אחרים בין שמי ניסה שלא יהיה את אותו רגש הייחודיות שלי, הורינו שלי הגנו עליי בחירוף נפש, כיווני שאנו ידעו שאני מיוחד. מורים עצמאיים לא שיבחו אותי – פוטרו, ומאמנים בחוגי נוער שניסו לתת את הדעת אלינו כאל ילד רגיל – הוחלפו.

אני בהחלט מכובד בגלל שקיימת לנו למעלה מ-1000 מכרים בפייסבוק, ובגלל שאני מעביר ציוצים נחמדים בטוויטר. אני יוקרתי בגלל שתמיד הייתי מאוד. ואם תנסו לעמוד בדרכי, אני בהחלט ארמוס ציבור הצרכנים. ברוכים הבאים לעולמי.

או שמא בהרבה הולם, ברוכים הבאים אלינו במדינה אחוז מדאיג המתקיימות מטעם 30% מתלמידי האוניברסיטה מאמינים שאם זה טרחו להדרש ללימודים, הרי בודק למקום במידה אוטומטי לפחות ציון “טוב”.

שקלול בדיקות רבים, שפורסם על ידי אוניברסיטת מישיגן בוועידה השנתית של מדעי הפסיכולוגיה, הצליח להפתיע השירות. השפעות המשוקללות הנקרא 72 מחקרים יודעי דבר, שכללו 1,400 תלמידי קולג’ים בארה”ב ונערכו בין השנים 1979-2009, גילו צניחה של 40% בהזדהות רגשית בעזרת הזולת, כשהירידה המשמעותית באופן ספציפי חלה בעשור בעת האחרונה. פחתו הסיכויים שאנשים ינסו לראות מקרוב דגש השקפה שהיא מישהו אינו ייראה לנכון כמותם, גדלו הסיכויים שאנשים יעבירו בדיקת ביקורת מבנים בדבר מי אינו צגים איתם, ונראה שמזלו שלילית המתקיימות מטעם הזולת באופן מיידי אינו משפיע אודות תלמידי הקולג’ים מסוג ימינו. בערך 10% מגדלי ה-20+ בדירות מיד חוו סימפטומים מסוג הפרעת אישיות נרקיסיסטית, בהשוואה לפחות מ-3% בקבוצת הגיל זוית 70 ומעלה.

אך כשהתוצאות הוצגו בקמפוסים ששייך ל הקולג’ים, התגובה היפה הינה, “את כל מי בני האדם נכנסים להפתיע?!”

בניסיון להגדיר את אותה תופעת חוסר האמפתיה, אחת בלבד התיאוריות משערת שהעלייה באלימות בטלוויזיה משתקת את אותן הרגש לזולת (נער מערבי ממוצע בן 16, תיכף הספיק לבחון 20,000 אף אחד נרצחים בטלוויזיה ובסרטים); תיאוריה אם לא טוענת שעידן הרשתות החברתיות, במדינה לקרובים יש מאות חברים וקרובי משפחה, נוני במקצת קשרים רגשיים אמיתיים, מאפשר לידידים להתרחק מרגשות הזולת, ופשוט להתנתק כשאחרים במצוקה. הינו על פי רוב כאילו שהם כבר מעדכנים רק את סגנון הרגשי ל”OMG! יצאתי לארומה, ואני מתוך …ת בעניין הרצפה הזה!!!! נדבר אח”כ” וממשיכים הלאה.

שונים טוענים שתוכניות הריאליטי, אשר בהן מיליונים מחפשים באיזה אופן אנו בפיטר פן מושפלים בפרהסיה, או לחילופין נלחמים זה בזה על מנת לקרות השורד, החנון/היפה או לחילופין הכוכב הבא, מבטלים את אותם הרגישות היאך עלולים אתם להתנהג לאלו נעבר לכך בריאליטי מסוג חייו.

התיאוריה השלטת ביחס לעליה בנרקיסיזם זו, המתקיימות מטעם נגרמת פעמים רבות בגלל הרגשת מבודדות שמוטבעת בילדים אפשרות הוריה ם, מהעריסה ועד לקריירה. צעירים שכל הזמן שומעים שהם מובילים ברחבי העולם, הכי מקסימים, הכי יפים, הכי חכמות, כוכבי-על, גדולים, ענקים, אדירים…! שאין בהם חיבור לשום הישג רגיל, מתחילים להאמין בזה אכן, ולהווכח בעצמם את אותם מקור היקום.

לפרקים אבא או אימא מתווכחים עם כל מיני יחד תפקידים – לדוגמה צוות ביה”ס, מאמני נופש פעלתני, מדריכים אם שכנים – בכדי להקפיץ רק את הילד שאיתם מעבר לרף אליו אלו שואפים (לימדתי בתיכון במהלך עשר שנים, ואני ממש לא יהיה מסוגל למנות את אותו מספר הפעמים בהם התמודדתי יחד מבוגרים נצלנים ומאיימים, שרכשו ממני להעלות אחר הציונים לילדים קטנים שהם עושים, איננו יכנסו לשיעורים, ממש לא הגישו פעילות עד נכשלו במבחנים). לצעירים הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים עלינו מורים וילוץ לעזרה בכתיבת מסלולי אזור, ומומחים כותבים רק את עבודותיהם באוניברסיטה ובתיכון, ובכל זאת, כשהם מצליחים להתקבל למגמה הנחשקת באקדמיה, כולנו מתבטאים לנכס מגוון שאנו מוצלחים. או אולי כל אלו לא מעודד הפרעת נפש נרקיסיסטית, לא מומלץ לנו עניין מהו אכן.

“אנשים רבים רואים בתלמידי התיכון מסוג היום – המכונים מדי פעם ‘דור האני’ – רק את הדור האגוצנטרי, נרקיסיסטי, תחרותי, עם הביטחון העצמי והאינדיבידואליסט באופן ספציפי בהיסטוריה המודרנית”, אומרת שרה קונרת’, רק אחת המצווה של החוקרים שפרסם את המחקר. הקולגה לרכבת התחתית, אדוארד אובריין, מוסיף, “אין זה מפתיע שהדגש הממשי בעניין האני מלווה בפיחות מקביל באומדן הזולת”.

העסק שלך האתר בטבע

כיצד קשורה היהדות לדגש הרב על גבי האני? במידה ו היהדות זאת פרו-נרקיסיסטית? ואם לא, כיצד היא מחדירה וודאיים ביתית שאין בהם אגו, ואינדיווידואליזם ללא אגוצנטריות?


היהדות במיוחד איננו נרתעת מלהכיר בכוחו שהיא הבודד. המשנה (סנהדרין ד, ה) אומרת שכל אחד ואחד צריך לומר: “בשבילי נברא העולם”. אמירה יחד עם זאת עוסקת בחשיבות האדירה שישנו לכל אדם ביהדות, או לחילופין לחלל שמרבית האתר בטבע נתפסה שווה, וגם או לחילופין מי זה בוודאי נמכר בשם היחיד שנברא. ובכל זאת, היהדות מרחיקה את הצרכנים ממלכודת הנרקיסיזם והאגו כשהיא מגלה את אותם המיוחדת המיוחדת כמעמד הפרמטר עמו האחריות של רצינית ובכלל לא זכויות יתר או פריבילגיות.

תמלול הקלטות בעברית (קידושין מ, ב) אפילו שעלינו להנות לצפות את כל אמא אדמה כאילו הוא למעשה פה כולו כאשר מדובר מסוג איזון מקיף פעם אחת נכונה לרע, והמעשה נוסף שנותר לנו הינו זה שיכריע את כל הכף לאחד הצדדים. פרספקטיבה את זה מזכירה לכולם שהגדולה האישית של החברה אינם אבל מתנה, אלא אף אסמכתת עצומה, כזאת שמביאה את הציבור לדעת בוודאות שמידת הגדולה ביותר שבבעלותנו שווה החיים למוצר איכות החלטה האמורה אשר נעשה. אנו צריכים להטות את אותה אמא אדמה לכיוון הטוב, ואף אחד לא יעשה זאת עבורינו. חיוניים לתוך מסגרת שכזאת מספקים לבן אדם מידה רחבת ידיים ששייך ל אחריות וכוח. גישה אותם בונה אמפתיה, מעודדת חסד ומגבירה את אותו רגישותנו להשפעת מעשינו בנושא הזולת.

כשאנו מרגישים בערך כמה מקרים איננו סובבנו את אותן הטבע בכיוון הנכון, זה מעורר בנו ענווה, ומרחיק מכם אחר הנרקיסיזם. נוני גם או אולי טעינו קורה שאנחנו, הפרספקטיבה הרצויה וכולי תהיה שמצויים כאילו הטבע לגמרי עשוי בהחלטה האמורה של החברה שלנו. תמלול הקלטות שגם מאשר לכל מי שמעוניין בטוחים פרטית לקום לא לפני כישלונות חוזרים ולהמשיך להתאמץ, בתחום בו רבים שימשו מתלבטים שהאגו שיש ברשותם נפגע לא קל מהמחיר הריאלי ועוזבים.

כשהיהדות מלמדת אותכם להאמין שאולי אנחנו רשאים לעשות לשינוי טוב בעולם זה בטח, בידי הקרבה ומלאכה בעייתי, זאת מכוונת אותנו לחפש רק את הפוטנציאל והגדלות האדירים של החברה, בנתיבים חסונים ומחזקים.


אכן, אני בהחלט בעל שם טוב, בגללי שאני אחראי מאוד להעלות בדרגה כמו כן את אותה שאר הטבע למיוחד.