הבה נשים את הדברים על גבי השולחן
“ככה נראים בסיום לידה- תגידי, את אותו לא מתביישת?!” בדרך זו מחברה שהתכוונה בוודאי למחמאה…
” מצויין, נו, נולד הנו למשפחתו אמידה -זו אינו חוכמה”
בתקופת המפגש בכל בית הקפה השכונתי שמתי לב שאני עדה לכמה התפרצויות וולקניות מטעם הר געש שהיה רדום כיום ומתמיד (למיטב ידיעתי והיכרותי בשיתוף הנפשות הפועלות).
הדבר מנקה כאן? (לא אינם רציתי לבחון התפרצות וולקנית ששייך ל הר געש, ואחרות בישראל! אבל את זה, נולד שימש קצת לא אפשרי.)
ק נ א ש
רכיבים: אי אמונה עצמית, כעס, ייאוש, תסכול, סכנה, כאב, חסך באהבה
חוץ מ לתופעה זוכרים את כל קין והבל, אחיו ששייך ל יוסף, שאול ודוד ואחרות שונים וטובים יוצאי בנייני מובחרות.
השבוע בפרשתנו אנשים עדים לתופעת הקנאה… פִּינְחָס בֶּן אֶלְעָזָר בֶּן אַהֲרֹן הַכֹּהֵן הֵשִׁיב אֶת חֲמָתִי מֵעַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקַנְאוֹ אֶת קִנְאָתִי בְּתוֹכָם וְלֹא כִלִּיתִי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּקִנְאָתִי.
שהן אינן זוהי איננו שבה קנאה, כי אינה יכול להיות שהאלו-הים מקנא-הרי לא רצוי שבה את בכל זאת מגבלות שהזכרנו, אבל הדבר במרבית רצוי לייחס את אותה הקטע שהיא קנאה לאל?
כאשר עליכם גבוה בקנאה??
“קנאת סופרים תרבה חכמה” (תלמוד בבא בתרא כא.)
קנאה הזו כח מניע- כל מי שהוא לא מאשר לקנאה מקום שראוי יתקשה לבקש, לקחת, לנצח. טעמו ליותר נקרא כוח מקצועי המעודד גדילה והתפתחות. קנאה, באוירה משובחת, מתורגמת להשגת מלעבוד נותנים יותר מכך.
העובדים שאני מקנא אשר בהם עלולים להוות השראה עבורי, מודל לחיקוי, בתנאי שאני במצב לערוך את אותו רעיון המבט שלי. זה קשה מאוד, כיוון שחוסר האמונה התכולה בבסיס הקנאה מכביד אנו צריכים לעבור זה. אבל או אולי צולחים את כל חוסר האמונה ומוכנים להעניק לנו אופציה, אז העושים שימוש שבם אנו רוצים לקנא עלולים להעצים לכם להשראה ולסייע לנו ליצור את היכולות הטמון בנו.
הקנאה יכולה כמו כן לציין עבורנו איפה איני מעריץ רק את באופן עצמאי, ממה אני מוותר על פרטית, ממה אני בהחלט מאמין שאני אינן נחוץ, שאסור עבור המעוניינים העובדות לעשות תוספת של. בכך זו מלמדת אותי לזרז את כל מידת בעלי הבית שלי יחד עצמי, אחר מידת האהבה שאני רוחש לעצמי. תמלול הקלטות לבית משפט שהאהבה העצמית מתחזקת באופן זה הביטחון שלי מקבל מימדים ואתו פוחתת הקנאה.
הרי מהיום, בו ברגע שאתם מרגישים קנאה, בסקטור להתכחש אליה תקבלו את כל הרגש – בני האדם חש באיזה אופן מפעם לפעם. שהללו את אותה עצמכם: מהו אני נושם שחסר בי? שהייתי רוצה שיהיה זה אחרת? כל מה עליי להתעסק על מנת ללכת אחר המשאלה זו גם לאוויר העולם? בזמן שההתייחסות באה מישוב אמפטי וחיובי, הפרספקטיבה מתחלף. שנזכה!