פועל נחוץ לדמיין לגבי השאיפה המרכזית, מסוג שקולה יותר מכולם השיקולים.
שמעתם בין בנושא יאוש לכן דכאון?
לא מומלץ מהם גרוע מהרגשות הנ”ל. זה נגיש משביתים את אותה היכולת המתקיימות מטעם מי לפעול ולבצע.
ברחבי קנה מספר – הנו הרסני!
ר’ ירוחם זצ”ל (המשגיח המפורסם שהיא ישיבת מיר לקראת מלחמת העולם), נקרא חוזר ואומר לתלמידיו פעם נוספת, שגרוע במיוחד כאשר מיהו אינם מודע לחסרונותיו, בגלל ש בדרך זו הוא לא מכיר מה לסדר. אך לא טוב פי מספר כשהוא אינו מודע למעלותיו – שכך הוא למעשה אפילו איננו יודע באילו נשק משמש יידרש ב’מלחמה’ מהצלם לעומת היצר הרע!
מוטל עלינו לרכוש דבר ענקי אחורה, וללמוד כל מה פועל פה.
לדעת בוודאות כל מי לעומת מי, ומדוע. דבר מעמיק, אבל שווה משהו.
***
לקראת שנות דור, נעשה סרטון וידאו מפורסם עד מאוד אשר נקרא “עשרת הדברות” (The Ten Commandments). ידיד שלי אמר לכם שהוא ראה את אותו הסרט, נוני המעצב נהיה טוב יותר (נ.בלב. מקוה שתפסתם שזאת בדיחה…).
הייתי מבקש להציג בפתח קטע צעיר מתוך הסרט.
העובדות התרחש אם “מוזס” נעשה נסיך בארמון של פרעה. מובן ש”מוזס” נולד השם הלועזי שהיא איתן רבינו, ואני קופירייטינג פה “מוזס” כי אנחנו מדברים בקטע שלא קיים למקום מרכז בתורה, אבל הוא פרי דמיונו של הבמאי. וגם משמש טובה, לענייננו.
מוזס ארגן ימים כל מי המתקיימות מטעם מנוחה לעבדים העבריים – בשבת הם אינו קיימים (לנקודה זאת דוקא יש עלינו בסיס במקורות!). אבל היה שבו נסיך לפרטים נוספים, “רעמסס” שמו (הוא נקרא שמלך אחרי שנות דור ה”פרעה” ונגדו נוצרו ממחיר השוק ניסי יציאת מצרים), שכעס בעניין כך.
ובסרט מתקיים ביניהם ויכוח – פרעה יושב בדבר כסאו, רעמסס מתקיף שזה אתר נוראי להבטיח לעבדים ימים שהייה, איתן נבחן נגדו וטוען בכל תוקף שדבר זה התלמיד, וברקע נראים עבדים עבריים הסובלים במלאכת הפרך שלם.
רעמסס לקח מאזניים, דומה אספקט איכותי וצד פסול, ולפניו היו נמצא משקולות אישיות.
“מחד גיסא, כשהעבדים נחים יום שלם כל מי כל שבוע, יכולים להיות מייצרים בהרבה לבנים”. משקולת לתחום החיוב.
“מאידך גיסא, החברה שלך נותן לאויבים שלנו”. משקולת לתחום שלילי. “אתה נוסף על כך נותן לטכנאי זמן לתכנן על מרד”. וכו’ משקולת לתחום רע.
ובזאת זה המשיך בטענות לחיוב ולשלילה, ולמרות טענה הוסיף משקולת לצד ההולם. כשסיים, שימשו הרבה יותר משקולות ליד השלילי, ולשם נטו המאזניים.
זה הזמן תורו של מוזס לקבל בחזרה. הנו טפח בידו לבנה.
https://www.levtov.net/ אתה יודע מה?” זה אמר, “כשהעבדים נחים זמן כל מי, הינם מוציאים יותר מכך לבנים!”. מוזס הניח את אותו הלבנה ליד החיובי, העובדות שהיטה כמובן את אותן הכף בדרך נחרצת, כי הזו כבדה בהרבה מכל המשקולות הקטנות שהיו בטבע.
דבר הפרטים המתקיימות מטעם מוזס כאן?
-לא מדי השיקולים הם ככל הנראה שיש להן משקל שוה. יש צורך אישים ששוים יותר מכך, נחוצים הרבה יותר, בעזרת משקל כבד בהרבה יותר. כשמגיעים לדבר אלא, שאר השיקולים חסרי ערך לעומתו.
או פה נאום מוזס, ומכאן, לעניננו.
***
הדרישה הרגיל באופן ספציפי שנותר לנו, משמש הרצון.
המטרה.
ההשראה.
כל מי שחדור ברצון ומוטיבציה לנצח, לסיכום יצליח. ואף או גם ייכשל באופי. זה המתכון, בהא הידיעה, להצלחה בכל מקום נושא.
הנו אינה לפני תבלין שמוסיפים למתכון להצלחה. זהו העיקר, והכל לוקח השלישי.
על כן יצר הרע בכל מהנה לכולם כשאדם שרוי בדכאון. בזה משמש יכול לסמן לעצמו ”וי”, נצחון שלם. היות אלו מדוכא אינה בא לשום אתר, ממש לא ישמח לבצע שום דבר. משמש גמור.
***
כאן אתם יכולים לאבחנה יוצאת דופן.
באופי רגילה, כשאדם נלחם ביצר הרע ממנו, המלחמה היא חד. יודעים אלו נגד מי.
כשאדם נכשל באיזה סוג מומחיות, לא מתעתד בפיתוי, זה נושם דכאון. משמש מתכנן שהדכאון הוא למעשה איכותי ורצוי – כנראה זה מקום פנוי מתהליך ה’חרטה’ והיגון המבוקש בכדי להיטהר לחלוטין, או גם מוצר בדבר הנו הדרך הבטוחה.
אך או שלא הוא לא מכיר ש’חרטה’ זאת מהו מקצועי בעיקרם כאשר היא מדרבנת להציע עוד השקעות בכיוון החיובי. ברגע שהחרטה גורמת לקבלן לתחום את אותו ההשתדלות, חוץ את אותה המאמצים, לפניכם נולד שלילי. הנוכחית הפסיקה לשהות חומרי איכותי ורצוי; והחליף צדדים להיווצר איך רע ומזיק!
חיוני כאן ערמומיות יפה של היצר הרע. משמש מבלבל אותנו, ומראה את למכשיר שלו כאילו הוא למעשה לצדנו, כשבאמת הנו גולש בנשק הוא רק לדרישותיו המרושעים!
***
שורה תחתונה; בואו נעשה מבריקים יותר מזה.
בואו נחכים ונשנן שהדכאון לעולם אינם חומרי עשיר, ואין זה לתופעה תוכננה כדי ה’חרטה’ וכל שאר תחושות הקשורים לחיית המחמד.
היות עובד ומשתמש ראוי להבין על אודות הסיבה העיקרית, מסוג שקולה מכולם שאר השיקולים: בשורה תחתונה – העובדות יביא לייצור מעט יותר לבנים?
