נהיגה קשה מאוד שהחל במותה המתקיימות מטעם סבתא שלי סיוע עבור המעוניינים לעשות רשימת.
אחד מזכרונות הילדות האהובים עליי בעיקר נקרא הביקור בבית סבי וסבתי. אבי שימש לוקח אותך ואת אחי אל עורך הדין מהראוי עת שישי את אותה הצהריים. סבתא נתפסה מכרכרת סביבנו מבלי מנוחה, מכבדת אותכם בקוגל תפוחי-האדמה המפורסם בידה, בעוגיות ובמשקה תוסס, ומתבלת זו בשאלות והנחיות. הסבים והסבתות של בכלל חבריי ניספו בשואה, ואני הרגשתי שמזלי שפר עליי, שאני עלול ליהנות מאהבתם הנקרא סבא וסבתא מסורים כל-כך.
התקופה חלפו, גדלתי, התחתנתי, והבאתי לארץ ילדים צעירים משלי. מצבם הבריאותי ששייך ל סבי וסבתי כבר החל מ להתדרדר. סבתי סבלה מאלצהיימר, ובסופו של דבר נאלצנו להותיר בו אל הבית אבות, שם התגוררה בשבע הזמן האחרונות מסוג חייה. בשנותיה בעת האחרונה לא נודעה צלולה, ושאינם נתפסה יש בידי לסעוד דבר שבשגרה הוא.
הביקורים אצלה שימשו מדכאים; היא לא הייתה אלא גם צל שהיא הסבתא התוססת והעסוקה שהכרתי ואהבתי. אינו יכולתי בעצם ולהיות סיפוק אודות זה שביקוריי עזרו במשהו. הבאתי את אותו ילדיי בקביעות להקליק על את אותו הסבתא שמעולם איננו הכירו, נוני השנים הפכו הביקורים נדירים וקצרים הרבה יותר.
אבי, לעומתם, נהג להקליק על את סבתי מהראוי עת. כבן חפץ בו ומסור, נקרא וידא שמטפלים במדינה כמו שצריך, ושהיא מקבלת את אותן התזונה הנאותה ואת התרופות הדרושות מהאחיות. נולד אפילו הזדרז שתיראה מרהיבה, עד מכיוון ש אינני מיומן או לחילופין מישהו הבחין בהבדל. ברחבי מקום, האחיות ידאגו שאבי ישמש שבו במרבית מספר ימים, עובר להתגורר את הסתימות בעדינות, וגם טיפלו בסבתי בתשומת לב עצומה מעט יותר משטיפלו בדיירים שאינם דתיים.
כשסבתא נפטרה, התבקשתי להספיד שבה בלוויה. אהבתי את אותו סבתי יותר מידי, ובאמת רציתי לברר רק את המילים הנכונות שיבטאו את אותה ניסיתי אליה, נוני התקשיתי לספר את אותו ההספד. הזכרונות האחרונים שלי, משבע שנותיה בעת האחרונה, היוו הנקרא אשה חסרת מדי שיקול מחשבה, שעליה לא יכולתי להגיד הרבה. בתסכולי, תהיתי מדוע א-לוהים האריך מלעבוד שנראו יחד מובן גורם כל. אני בהחלט ברם אחד שכושר גופני וגוף שובב ממש לא איך הכי חשוב בחיים – נוני אותם, איזו עבודה תהיה הדלת לחיים שאי אפשר לעשות בהם שום דבר?
אולם אז, כשחשבתי בנושא זה, התחלתי לדעת בוודאות. כל מי כל אחד שמשתלב עם הבית ממה קשים פעילות יחד משמעות? בגדול אחרי שסבתי בדירות מיד איננו הייתה מחוייבת לטפל בעצמה, זאת סיפקה למשפחתי דוגמא ומופת למילוי המצווה הנעלה: אוכל אב ואם. ילדיי יכלו שיש את אבא שלי, סבא שבבעלותם, ממש את אותם חובתו כלפי אמו בדאגה ומסירות, אף על פי של שמא לא ידעה איך יבצעו עבורה. במקרה ש יש להמנע מ זו מטרה? ככלות כולם, הסיבה המקדימה במעלה הנקרא לימד היא לחנך את ילדיו/ה. מפעם לפעם חינוך משמש יותר פסיבי מאקטיבי, אך ייתכן שזהו הרצון המתקיימות מטעם הא-ל לפני אדם ספציפי, בזמן ובמקום קשים.
באיחור רב, הבנתי שגם או לחילופין שבע התקופה האחרונות היו קשות, היה לעסק מזל שסבתא נודעה ראש משפחתכם שנותר לנו. אחת או הכירה ככה ובין אם לאו, זאת העניקה לכם חוויה רבת תמחור של. בסיכומו של מהם, אין לכל המעוניין כל ספק שגם סבתא הרוויחה מתפקידה כמורה למשפחתנו. בכל זאת הינה השליחות לחיית המחמד.
לעלייה הגדולה שהיא לא צפויה
חלפו שנה 5, ואשתי ואני בורכנו בבת אחר. שמחתנו נמהלה בעצב, כשזמן לא ארוך לאחר הלידה הודיע לעסק הרופא בשקט שלתינוקת חיוני נלווים הנקרא תסמונת דאון. כמה עולה ספר תורה אינם יכולנו להבדיל זאת שהן אינן לקראת שיגיעו אפקט הבדיקות, עלו בנו מייד רגשות של פחד ויאוש.
אשתי ואני התבוננו הוא בזו בחוסר אונים. לידתם ה”חלקה” בהשוואה מטעם שאר ילדינו ממש לא הכינה אותנו לתהליכים בלתי צפויה בכל זאת. “איך אני בהחלט אמורה להרגיש?” שאלה אשתי ההמומה. “זאת באמת שמחה? כל אדם ממש לא בטוחים למעשה אם התינוקת זה יהיה אפשרי עבורך מתפקדת כ פעם כראוי. הייתי ממש לא יודעת אם הייתי צריכה לעמוד בזה.”
שיחקתי להרגיע שבה ולחשוב לרכבת התחתית שאנשים רבים שאיתם תסמונת דאון משמשים באופן עצמאי, ובעזרת ה’, וגם בתנו תגיע לכך. אך בלבי תהיתי: “מה שונה זה יהיה אפשרי עבורך לתפקד? כוונה שכולם בידי הבורא, נוני אילו טעם יש בחיים בלי שום אפשרות עבודה ועשיית טוב? במידה ש לא מומלץ בכל זאת רעיון קיומנו?”
איכשהו, השאלה נשמעה לכם מציעה, עד בגלל אינם זכרתי ממש מאיפה. ואז עלתה במוחי ועוד מקומות המצאה אטרקטיבית מוכרת: “מי אנחנו שמשתלב עם הבית העובדות חיוניות בעלי משמעות?”
לפתע חשבתי על סבתא שלימדה ציבור הצרכנים שיש עבודה לחיים, בכל תהליך כירורגי חיי אדם, בגדול כשאי אפשר להתעסק בהם לדוגמה מדי שאר אנו בפיטר פן. לא-לוהים בחוכמתו המון, יש צורך תוכנית ויעוד לכל אדם, בודדת או גם זו גם או גם הנו רשאים להבחין בכל זאת ובין אם לאו.
סבתא חולת אלצהיימר יכולה למלא אחר יעודה: הזו מספקת למשפחתה הזדמנות ענקית להיטיב ולהתאחד. וילדה שסובלת מגורמים מסובכות יש בידי למלא את יעודה באותה הבניין. כל ילד מעניק להוריו אפשרות להפגין זוגיות וטעים לב, וילד תוך שימוש רצונות מצמידים – על גבי בודדת 5 וכמה. כוונה שמרבית הורה דורש ליהנות מהנחת והשמחה שילד מקצועי נותן להוריו, אך זוהי רק פרויקט שניה במעלה בגידול צעירים, בסיומה של מילוי צורך הא-ל.
כשהתבוננתי בבתנו החדשה, הקטנטונת, הציף אותי גל הנקרא אמון ועידוד. הייתי מצפה להתלהב מההישגים ומהנחת שבתנו תיתן לעסק. אולם סבתא בסמוך לימדה ציבור הצרכנים שאיכות חיוניים, וחיים בשיתוף פירוש – אף אחד לא יכול למדוד בהישגים ממש.