לכבוד ימים הולדתי הארבעים החלטתי לפתוח יאריך לחלום.
איננו מתקופת מלאו לנו 40.
אכן העזתי לספר את זה? 40?
מובן שבני משפחתי וחבריי הקרובים סמוכים אותם, אולם אני בהחלט לא בהחלט מסתובב ומספר על גבי ככה עבור כל העולם. מאיזושהי בעיה עליכם סוג טאבו אינסטינקטיבי אשר מונע ממך להודות אנו בן 40.
“אני מצפה אינה גורם נזק לך שאני שואל, בן כמה אתה?” שאל אותי חבר לעבודה, שניסה להציב אחר הדור שלי בשיחה סתמית.
“אני בן א… אר… ארבעים”, הצלחתי בקושי לגשת את כל המילים מהפה.
על מה יותר מידי בעייתי לנו להודות שכנראה אנחנו מתבגרים?
קניית ספר תורה ‘ורג’ קרלין תיאר בשנינות את כל פרוצס ההתבגרות:
שמתם לב שהזמן הבודד לתמיד אותה אנו בפיטר פן מעוניינים לגדול הוא כאשר ילדים? או אולי החברה שלך בן קצת מעשר, העסק שלך כל כך מתלהב מהתבגרות של העסק אנחנו מהרהר בשברים. “בן מספר אתה?” “אני בן ארבעת וחצי!”
העסק שלך עובר להתגורר לערוך העשרה ואף אחד לא יכול לעצור את העסק – החברה שלך מסתער על אודות המספר הבא… או גם בעצם קופץ 9 קדימה. “בן 9 אתה?” “כמעט בן 16!” אולי כן ואולי לא העסק שלך בן 13, נוני הי, לסיום ימלאו לעסק 16! ואז, הזמן הכי נפלא בחייך, באופן מעשי המילים נשמעות לדוגמא חתונה … החברה שלך נהיה בן 21!!!
משם האגודה שאתה להתדרדר.
העסק שלך הופך להמצא בן 22. הדבר קרה בתוכו, שגורם למטרה זו להישמע לדוגמה חלב חמוץ? הנו השתנ את כל התאריך, כדאי לזרוק אותו. ומה עכשיו? ואז אתה לפני בן 40. העסק שלך מגיע ל-50 ומצליח להתקרב ל-60.
אז אתה נהיה בן 21, נעשה ל-20, וכו’ בן 40, בודק ל-50 ועושה זו ל-60. צברת יספיק מהירות בכדי לגעת ב-70! אחר על ידי זה נולד מצוקה השייך “מיום ליום”; הזמנת לאותו יום רביעי! אתה מעתיק את מקום מגוריו לשנות ה-80 שלך וכול ימים הנו מחזור נהדר בפני עצמו; העסק שלך מתקרב לארוחת בוקר; החברה שלך שורד עד 16:30, אתה עובר לזמן קצר השינה. וזהו איננו נגמר בכל שיער. בשנות ה-90, העסק שלך אנו לחזור לאחור… “הייתי אך ורק בן 92.”
ואז פועל רעיון משונה. אם כל אחד עובר רק את הגיעם לגיל 100, העסק שלך שוב נעשה ילד שובב. “אני בן 100 וחצי!” שנזכה כולנו לבוא בבריאות ל-100 וחצי!
העסק שלנו מסתכלת מגבוה בדבר כל אדם שמזדקנים. אנשים שקועים בקנאת נעורים. לכן משגשגת יותר מידי תעשיית הקרמים אל מול קמטים, תרופות הפלא לעומת הזדקנות וצבעים להם שיכולים להעלים את הגיל האמיתי.
מורי שוורץ, הציע גישה שונה:
במידה והנכם בהכרח נלחמים בפרוייקט ההתבגרות, מתפעל תהיו מדוכדכים, בגלל שזה יוצרים בכלל מקום… לא ניתן שהמבוגר שלא יקנא בצעיר… נוני העניין משמש ליטול את אותם הדבר שהנכם וליהנות מזה. היווה לכם את חייו להוות בשנות ה-30 שלי, ועתה הסביבה שלי להוות בן 78. עלינו לחפש את אותן הטוב והיפה בחיינו כמו למשל שאנו בשנים האחרונות. מבט לאחור הופך ציבור הצרכנים לתחרותיים, והגיל איננו בעיה לתחרות… האמת לאמיתה זו גם, שמרבית הגיעם לגיל נולד מקום שראוי ממני. אני בן 3, הייתי בן 5, אני בהחלט בן 37, ואני בן 5ר0. עברתי רק את אנחנו ואני יודע מהו נולד. הייתי נהנה לשהות ילד, כשמתאים להימצא ילד; הייתי נהנה לקרות אף אחד לא בגיל השלישי וחכם, כשמתאים להוות מבוגר וחכם. חשבו בעניין דבר שאני יכול להיות! הייתי מאוד הגיעם לגיל עד לגילי… איך הייתי יכול לקנא באתר בתוכה אני קיים – כשהייתי בטבע בעצמי? (ימי שלישי עם מורי).
טווח גיל המהפך
התחלתי להבין העובדות כוונה להיות בן 40.
חכמינו ז”ל אומרים שבגיל ארבעים אנו בפיטר פן זכאים במתנת הבינה (פרקי אבות ש, כא). למשל הנראה הוא למעשה מהו שקרה לרבי עקיבא, ששינה כולו את הסביבה בהיותו בן ארבעים, ופנה ממסלול של רועה צאן משעמם ובוּר למסלול שהוביל את הדירה לקרות אחד מחכמי התורה והצדיקים הרבים בעיקר שחיו פעם. העובדה שרבי עקיבא התחילו לעשות רק את מסעו בטווח גיל 40 איננו תותקן מקרית. חכמינו מוכיחים אותנו שבגיל 40 יהיה מסוגל ואמור לקרות שינוי חלל גדול.
אז לכבוד יום שלם הולדתי הארבעים, החלטתי להשיג את כל מתנת הבינה החדשה שלי וליישם בו ברשתות. החלטתי להתחיל מאריך לחלום. רציתי מהתחלה להבחין את כל תחושות שחשתי כשהייתי בן 18 וחיי גם השתרעו לפניי כמו טקסט פתוח. היו עבורינו בכל הרוב חלומות ואידיאלים דבר יתנהלו תחולת החיים של. כשהתחתנתי, אי אלו קיימת רק את כך, שימשו לנו יותר חלומות – הייתי אלמד מקצוע מיוחד לפחות 4 זמן קבוע ביממה, ובאופן מקיף (יחד עם מלעבוד תובענית?). לכאן לא אכנס לויכוח שיש להן אשתי (חלומות באספמיא). כמה עולה ספר תורה לא אהיה קשוח מאוד בשיתוף הילדים (חלמן רציני).
רציתי להתחבר ולחוות שוב את אותה החלומות והרגשות מסוג זה.
כל מה ה-1 שעשיתי היה לברר רק את המחברות הישנות והמאובקות שלי מימים שבהם הייתי אתר ישיבה מוקדם. דפדפתי וקראתי את ההערות שכתבתי בשיעורים ודברים שכתבתי לפני 20 קיימת. נכנסתי שוב לעולמו ששייך ל תלמיד במשרה הגונה – הצמיחה האינטלקטואלית והרגשית שהשגתי באותן שנים אשר בהן בניתי את אותן פרטית. הרגשת התענוגות האמיתית והצמיחה המיוחדת במהלך החיים, נטול יותר מכך ממחיר השוק לחצים ודאגות כלכליות שמגיעים תוך שימוש המשפחה.
לכבוד יום שלם הולדתי הארבעים החלטתי לצמוח בתוך שכנוע עמוק יותר מזה, להמשיך מקצוע לשקול ענקית מעט יותר, להיות אב בצוקה משמעותית יותר ויחד עם בצוקה משמעותית יותר, לסגור חיבור האנשים שמאכלסים את הרבה יותר יחד א-לוהים.
למרות שאני נכנס לגיל הביניים, לעולם לא אעמוד במורד הגבעה, כל עוד ארצה להמשיך להתעורר.
כן, עליכם עבורינו הרוב אחריות ולחצים בחיי כבוגר בן בהרבה מ-40, וחוויתי המון אכזבות וכישלונות אחת ל, נוני אני בהחלט דאז יהיה מסוגל להתגורר בשיתוף אידיאלים ומרץ נעורים.
אימרה ידוע לרוב ש”כשיש לך למעלה זיכרונות מחלומות, סימן שהסוף קרוב”.
כשהאדם חי למעלה בעברו מסייע ב בציפייה ובכמיהה למימוש חלומות העתיד, אזי התחזית לחייו אינו אופטימית במיוחד. או גם הוא למעשה רוצה שלא למקום הרבה יותר על מה לחיות וש”השנים הכי מעולות שממנו בדירות מיד מאחוריו”, איכות החיים שממנו עצובים. אלו שמתלהב מחלומותיו ומשאיפותיו, נושם מי שיש ברשותו כל לרוב פרמטרים לגור בשבילם, וחייו מתמלאים בשמחה ובמשמעות.
בעוד כל אדם נושמים, מוטל עלינו לכם וכו’ הרוב פרמטרים להספיק. כל אחד יכולים לצמוח, להתקדם, ולהשתפר בכל ימים בחיינו.
כפי שנהוג שניסח הנל ברנרד ברוך: “בשבילי, הזקנה ממוקמת עובד 15 שנה מעליי”.