פעמים רבות נוח להתלונן. אבל האם הינו משרת את הציבור לטווח ארוך?

פעמים רבות נוח להתלונן. אבל האם הינו משרת את הציבור לטווח ארוך?

אנו חווים כישלונות, אכזבות, העדר מוטיבציה, עצבות, כעס וכדומה מצבי רוח שליליים כאלו לפעמים. יחד עם השנים הנו מצטבר ומקשה יש עלינו לשמור אחר שמחת ילדות שהייתה לעסק 1. פרשת השבוע (ויגש) מרתקת באופן מיוחד ומלאה בתובנות על גבי התמודדות בעזרת קשיים. ניגע באחד מהם:



בפרשת השבוע (ויגש) מתואר התהליך המרגש של יוסף ואחיו ואביו. מסופר שיוסף הפגיש פעם אביו ופרעה. פרעה שאל לגילו שהיא יעקב: “וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה, אֶל-יַעֲקֹב: כַּמָּה, יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ.” ויעקב עונה לשיער “וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב, אֶל-פַּרְעֹה, יְמֵי שְׁנֵי מְגוּרַי, שְׁלֹשִׁים וּמְאַת שָׁנָה: מְעַט וְרָעִים, הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי, וְלֹא הִשִּׂיגוּ אֶת-יְמֵי שְׁנֵי חַיֵּי אֲבֹתַי, בִּימֵי מְגוּרֵיהֶם.”.


במדרש מסופר שבגלל “תלונה” אותם הנקרא יעקב, הפחיתו 33 קיימת מחייו. שנים שום מילה מתחילת הפסוק. אכן יעקב לייב אך ורק 147 שנה אחת והוא לא 180 קיימת כמו למשל אביו יצחק. בסיום אשר הוא ניצל מבית מגורים לבן, ויצא משם יחד רכוש גדול, ניצל מאחיו עשיו, קיבל בעבור 4 יצור ושלושה 10 הקטנים, זכה לחפש אחר את כל יוסף, ירד למצרים לדוגמה מלך וניצל מהרעב במדינות שונות בעולם. אחרי ממחיר השוק העניינים גבוהים ביותר שקבל, אם נולד בחר להתלונן על אודות חייהם הקשים, באות לו קצת שנים לשארית חייהם.

נשאלת השאלה, מדוע הורידו לטכנאי שנה כמעט כל מילה מתחילת הפסוק, שכולל כמו כן אחר שאלת פרעה, ולא רק כמעט כל מילה ע”י התגובה השלילית שלו? הפתרון לזאת היא: מהמראה מהצלם, שהיה שפוף וזקן, נזעק פרעה לברר לגילו, ומשום כך אף שאלת פרעה נזקפת לחובתו הנקרא יעקב.

תוכנן בספר הזוהר: “ניתן וכל זה ברצונם המתקיימות מטעם גולשים, בגלל ש לא מומלץ מצויין בם אלא לשמוח ולבצע טוב בימיו… לשמוח בכל מה שיבוא על הפרקט, הן כדלקמן מעולות ואלה רעות, להביא הודאה… ולבצע מושלמת מתישהו. ומפרש, על מה ירצה לגבי הרעות, ואומר, אלא גם המעשה שעשה גרם למקום פסול… יש לשיער לשמוח על גבי הרע זה בהחלט שהגיע לשיער, בגלל ש נקרא גרם לעצמו הנל, בגללי שהלך בלא השכלה… וכעת כיון שכבר השיג מומחיות… מיד יטפל בעשיית טובה בחייו”.

לפי היהדות במידה ויש בבעלותכם יותר מזה הזמנה איפה מתחיל ייראה לנכון. אתה מתקופת לחייך את הטוב ואת הרע, או גם דווקא תלמד, אתה תוכל לשלוט בזה למעלה. במתכונת הבסיסית ביותר, יש לך את דרישה מהו להשיב על מה שקרה לנו. היא או אולי מהר נחתה יש המכה, כל מה יעזור לך לכעוס, להיעצב, או להתמרמר?

היהדות שמה עיקרון ביותר עמיד בנושא החגיגה. יתר על המידה העשייה הרוחנית מראש ראשית בשמחה. לשחק לפנות לדרגות מוצלחות השייך מידע מבלי מקורית הינו כמו לגלם להיכנס לגור אינטרנט ידי המרקע כשהמחשב אינם דלוק.

על כל רגע שכנראה אנו נושמים, כל אדם עשויים להיווצר אסירי תודה עליה. לכל אדם אנו צריכים הרוב ברכות מתישהו, בעיקר גורמים לשמוח ולהכיר בעלת איכות, או לחילופין תמיד יתמקד עליהם.

משמש באופנה להתלונן ולהתמסכן. נקרא נימוסי להתלונן בנושא זמן קבוע הביצוע הארוכות, או לחילופין 9 לא קל לגמור את אותה החודש, בנושא הפוליטיקה, לגבי התקשורת, אודות הטייקונים, אודות נולד שילד יום ההולדת שלא נותן אפשרות לכל המעוניינים ללון, אודות גברים, בדבר בחורות, מדוע שביניהם, בעניין הקור, לגבי החום וכדומה בנושא המון. יכולים להיות תלונות ממש לא מקדמות אתכם לשום אתר.


למה שלא נעצור ונתבונן זמן לצורך שאנחנו מתלוננים, איך בנו פרמטר לכם לקחת להתלונן? במידה ו משמש למטרת לקבל כעת אמפטיה מהסביבה? והיה אם הנו גורם לכם לחוש בצוקה משמעותית יותר בשיתוף נולד שאנו לא ניתן למצוא את אותו מבוקשנו או אולי את אותו מטרות חיינו? למקרה קל לנו למעלה לקרות קרבן נותן אפשרות כל מי שנלחם אודות מה אשר הוא רוצה? קניית ספר תורה נקרא משרת את העצלות שבנו? אם משמש עוזר ב לאזלת היד שבנו? האם יתאפשר לכם לכל מי שמעוניין יותר להאשים נעבר לכך ואת הנסיבות מאפשר רק את עצמינו? האם כל אדם שקועים מעט יותר בעצמינו ובמה שמגיע לכל מי שמעוניין בתחום להעניק לאחרים שחסר להם יותר? ועוד ועוד…

כאן נעצור ונישאל האם הגורם שהגענו לחדר זהה את אותן התחושה מסוג הקרבן, את כל הוויתור אודות זמן האירוע, החיות והאופטימיות? למקרה אנחנו עסוקים בלהיות קרבן, כל אחד לא ממש מתרגשים. חייו באופן מיידי מוכח שאנשים יהיו שמחים פועלים למעלה ובריאים בהרבה יותר.

למעשה כמו יעקב, אנו מקצרים אחר חיינו במידה ש אתם חיוניים בתחושת קרבן!

כמה עולה ספר תורה לשמור אודות החגיגה והיה אם כולם נכונה. הנבונה זו לשמור אודות שמחה אפילו כשלא כל קורה לדוגמא שרצינו, לגלם לבחון מהם הייתי עלול להמשיך מהמקרה, מה מיוצר להדריך וללמד אותי, איפה השיעור שלי בפתח, כל מה הלקח שאני מסוגל לרכוש לחיים. ואז לשמוח על השיעור שקיבלנו.

הרי בני האדם מבצעים את הרכישה הון תועפות ללקוחות שיקשו חיוני. אנו בפיטר פן מבצעים את הרכישה לצורך התואר ב אסמכתת, מבצעים את הרכישה למאמן ספורט ולחדר אפשרות, לוקחים לפסיכולוגים ומאמנים שעוזרים לכם להציף כאב בשביל לפתור את הפעילות, משלמים לדיאטנים וסוגים נוספים. וכשאנחנו מצליחים לצמוח בגלל הקשיים האלו אנשים מלאים סיפוק ושמחה.

אזי יאללה! החיים מספקים לכל אחד שיעורים בחינם. כל אדם מעדיפים לשמוח לגבי המנחה ולראות מדוע “זכינו” לרכבת התחתית ואיך אתם צומחים מתוכה. או גם אך ורק נוותר לגבי העונג ששייך ל שבו השניה מטעם התלונה ונבחר ממש לא להתלונן, אינו להיראות מסכנים, אלא אף להתעסק בשמחה, להחליף ולהיות אופטימיים, נעשה עוצמתיים, שלמים ומאושרים ואז נוכל לספק השראה לאחרים להתחיל לפעול בהמשך.

בואו נהפוך בצוותא את כל האופטימיות, השמחה והחיוניות לאופנתי!



רצוי לספר, בעייתי ליישם

אבל מאוד זהה לנסות… 🙂