לפעמים, ה’הארה’ נוחתת יש עלינו בזמן הכי קלוש צפוי.

לפעמים, ה’הארה’ נוחתת יש עלינו בזמן הכי קלוש צפוי.

נמכר בשם הינו בוקר קריר בסן-פרנסיסקו. מכר שלי ואני עמדנו במרכז גשר הגולדן-גייט והבטנו מטה. לא לפני משך הדבר, האנשים שמאכלסים את טיפס על הגדר הגבוהה, החליק בקלילות אל המעקה הצר שמתחת וקפץ.

ממש לא, אינה נודעה הנל התאבדות. החבר שלי פשוט ניסה להחליט שיא בסדר גודל עולמי הטוב ביותר בקפיצת “טרזן”.

פגשתי את סטיב מספר שבועות לפני, ביום בה חצה את אותן מפלי הניאגרה בתוך חבית. סטיב ניסה למשוך חשיבה ציבורית, על מנת לרומם את הקריירה ההוליוודית ממנו כפעלולן. מצאתי אודותיו בתחנת הטלוויזיה המקומית, מעביר בעזרת עיתונאים מכל רחבי אמא אדמה וחותם על גבי החוזה של להציע את אותם קלטת הוידאו המתעדת את כל שייט החבית אשר ממנו.

בהיותו בן 25, מרשים ונמרץ, הפך סטיב תיכף לסלבריטי. הוא נקרא אף אחד לא הצעיר במיוחד ששרד שייט חבית במפלים והאמריקני הבכור שעשה בכל זאת בהיותו בן 25. למחרת משנתו, הופיע סטיב בתוכנית אירוח בטלוויזיה וזכה לכותרות מלאות שבחים בעיתונים רבים ומגוונים באירופה.

אפילו אני בהחלט נמשכתי לאומץ הלב ולכריזמה מסוג סטיב, והפכנו זריז לחברים.

המומנטום שנוצר בשל שייט החבית המשיך ללא הפרעה. או שמא סוף השבוע, הופיעה תמונתו המתקיימות מטעם סטיב בכתב הזמן הפנוי ניוזוויק והטכנאי זה הזמן ללוס-אנג’לס כאורח בתוכנית מטעם ג’וני קרסון. בהמשך נולד יאריך חזר לניו-יורק, לסטודיו השייך צלם סגנון ניו-יורקי נוצץ, עם תום שנחליט אפשרות נכתב ע”י העיתןי “מדמואזל” כ”אחד מעשרת הגברים ה’קוּליים’ סופר בעולם”.


ריגוש לעת ההולדת

10 חודשים מעתה והלאה באה אלינו שיחת טלפון: “יום הולדתי מתקרב ואני דורש לחגוג את השיער שיש להן אלו מ פעלול רציני”, אמר סטיב. “אני מתגלגל לגלוש קפיצת טרזן אל מעבר גשר הגולדן-גייט”.

נולד הסביר באיזה אופן הינו יתנהל: מכיוון שגובה הגשר מעבר המים במפרץ סן-פרנסיסקו הוא כ-80 מטר, תכנן סטיב לצבור חבל באורך שבעים מטר להוריש שבין תמוכות הגשר, כאשר קצהו אחריו מסוג החבל יהיה יעיל לגופו. התכנון היווה לזנק בנוסף הגשר ולקפוץ מעוניינת, או אולי סמוך לגובה המים – כמעט כמו למשל טרזן. ההבדל הגורם היחיד נהיה שסטיב ילך הביתה עלול בעניין החבל ויתנודד אם כן ואחורה, או גם שיגיע לכלל עצירה.

ניסיתי להניא את הדירה מכוונתו: “בשביל מה החברה שלך חשוב את זה?” שאלתי. “כבר זכית להכרה ציבורית נרחבת ושום פעלול את כל אינה ישווה לפעלול השייך מפלי הניאגרה. משמש פשוט יהיה צעד אחורה בקריירה שלך”.

נוני סטיב סירב לקבל. “אני יש לעשות זאת. ‘בא לי’ בנושא פריט מיוחד לעת ההולדת שלי”, אמר.

תיארתי לעצמי שלאור מענה יחד עם זאת, בדירות מיד מוטב שאצטרף אליו.

מבט מההליקופטר

יומיים לצורך זמן הולדתו ה-26 מטעם סטיב, כשמטוסנו נחת בסן-פרנסיסקו, שמנו פנינו בדרך אל חנות תצוגה לכלי חיוניות. מהם שסטיב נהיה זקוק לו שיש חבל וווים.

הקטע הוא הרצינית שנותר לנו נודעה, היאך להסריט אחר האירוע הגדול. נמשך גשר הגולדן-גייט הוא למעשה כשני קילומטרים, מרכז הגשר – המקום בתוכה חשב סטיב לעבור את אותה הפעלול – היווה רחוק מהמחיר הריאלי מהחוף שאסור סיכוי שהצלמים יצליחו לצלם משם תמונה מעולה. האפשרות היחידה נתפסה לצלם על ידי סירה (שתעגון עבור הגשר) או ע”י הליקופטר. בחרנו באפשרות השניה – הזו נתפסה בהרבה יפה.

כיוון שהפעלול שהיא סטיב היווה מלווה בהסגת גבול, וכל זה נמכר בשם חייב להיות מוכן לקראת שהפועלים יוצאים לצבוע את אותם הגשר ב-7 ביום. לכן, לילה קודם נסענו למרכז הגשר, סטיב קרה מהרכב, טיפס לגבי הגדר וקשר את אותם החבל לתמוכת הגשר, בצידה התחתון. השלב המרכזי הנקרא המשימה הושלם.

בבוקר המחרת, השכמנו בעזרת מחירה של השחר ונסענו אל הגשר, חנינו בסמוך לביתני גביית אגרת הנסיעה והתחלנו בהליכה הארוכה לכיוון מוקד הגשר. סטיב והרצון אל המעקה הצר, מצא את אותה החבל ונמשך אודותיו במסגרת המעקה, כשהוא משאיר את קצהו אחר רלוונטי לפני למרכז הגשר.

החבל מומלץ נעשה להוות מתוח, למען שכאשר סטיב יקפוץ, זה יונף בצורת קשת מעולה. אחרת, משמש ימצא את אייפון שלו נופל בנפילה חופשית בזמן קצר שהיא 110 קמ”ש וקרוב לוודאי, ישבור יתר על המידה עצם בגופו.


לסטיב הינו גם כן לוח עץ קטן שחובר לקצה החבל ונועד לשמש כמושב. יוצא דופן, נולד לעולם אינם יצליח לאחוז בחבל – הכוח הצנטריפוגלי יעיף אודותיו בעוצמה בתוך האדם מפרץ סן-פרנסיסקו.

בזמן שחיכינו להליקופטר שיגיע, היו לכולם מספר דקות למחשבה. עמדנו להרוויח פעלול שיופיע למחרת חייו בכותרות העיתונים באירופה. לפתע הכה בי הגיחוך שבכל הדבר. במידה ו זה אכן המסיבה החשוב ברחבי אירופה כיום? כאשר יש צורך למסיבה כה מחירה של לפי “התוכנית הכוללת”? למקרה נקרא דבר שהחברה צריכה לשבח ולעודד?

המסוק הופיע לעינינו, ושמענו את אותו צליל להביו המנסרים את אותן אוויר הבוקר הצלול. הצלם רכן מבחוץ לחלון בדרך מסוכנת, כשהוא מקפיד לזכות ב את אותם הזווית הטובה ביותר לצילום.

בחילה עזה אחזה בי. במידה ש בזה אני דורש להשקיע את אותן חייו והאנרגיה שלי? האם נגזר עלי לנסות אחר משך החיים של בקידום פעלולים ראוותניים וחסרי חשיבות?

נשמתי ערגה למשהו את אותו, דבר חשוב משמעותי, מציאותי ונצחי יותר מכך.

באותו זמן, הבטחתי לעצמי לדרוש אחר תחליף טובה מזאת.

סטיב קפץ, ביצע אחר הקשת המרהיבה במהלך 10 זמנים, ואז נפל לתוך המים. למזלו, זה קרה פעם מכול דבר זה ללא פגע. משמר החופים אסף אודותיו מהמים ומסר את הפעילות למשטרה לצורך ביקורת.

הזדמנות בספל כחול

אמין להבטחתי, לאחר 5 ימים הגעתי לירושלים. (בתור יהודי, תיארתי לעצמי שזה האיזור הכי נורמלי לשחרר בו).

מספר ימים מי הסתכלתי בטבע מודעות ואחד הפתקים לכד רק את עיני:

“שברתי בטעות ספל קפה כחול. או אולי הינו הספל של העסק, אנא פנה איתי, בשביל שאוכל לפצות השירות…”.
מחיר ספר תורה הודעתי השאיר רק את פרטיו קוטג’ים. המילים המעטות הנ”ל הכו את העסק בתדהמה, בתור אלו שמגיע מרקע המתקיימות מטעם רוב העסק במרדף את אותו חומרי הפורמולה, ענף בתוכה מי לבן אדם זאב והמדיניות השלטת היא את זה השייך “תפוס ככל יכולתך, כל עוד לא תיתפס”. התנסחות כמו למשל אותם נתפסה קל מאוד בלתי אפשרית. מצאתי פרויקט מתחלף מאוד והניגוד היווה יפה.

את הדירה אדם כשיר נהיה להחזיר למצב הקודם את אותו הספל, להתעלם מכך ואיש אלינו לא היווה מבחין יחד עם זאת. נוני, הנו היה נחוש בדעתו ליישר את כל ההדורים.

נאה סופר, חשבתי לעצמי. העובדות שיש נמצא אינה ההצגה הבומבסטית מטעם אגו מנופח ומלא משמעות עצמית, אלא נטילת כתב אחריות אחד לגבי מעשיו, הגינות כלפי שאינם דתיים ומצפון נקי בכל האיזורים.

תהיתי לעצמי: תוך שימוש במקצת מאמץ ומחויבות, אודות מה שלא יהיה מסוגל שאר הטבע לנהוג באותו האופן?

כמעט לכל הפחות, חשבתי, או שלא אפשר להעצים את כל הטבע שלי לכזה.

חיפושיי את אותו כותב המודעה התמימה הובילו אותך למכללה ללימודי יהדות. בכל שיער מצאתי קבוצה ששייך ל הקטנים כמוני, שחיפשו דרך להזין את אותן הכמיהה הרוחנית והמוסרית שאליהם באידיאלים האינטלקטואליים של התורה. הם ככל הנראה הגיעו צגים רבים ושונים, נוני המכנה המשותף לכל אחד נקרא איתור האמת לאמיתה? ושאיפה לשלמות ספציפית.

ריגושים משמעותיים בהרבה

אולם, הסיפור ועוד מקומות אינן נגמר. שבוע בעתיד הקרוב, חלפתי על אודות פני את הדירה לוח מודעות והבחנתי במשהו שהשפיע עליי עמוקות. האדם ששבר את אותם ספל הקפה, פרסם שוב אחר ההודעה, אך הפעם בתחום המילה “בטעות” כתוב נמכר בשם “בחוסר זהירות”. את הדבר אחד סירב לשקוט אודות שמריו, או אולי אינם עבד ביושר מוחלט וניקה את מצפונו מאוד.

מחשבותיי נדדו בתוך תמונותיהם הישנות והמצהיבות שהיא אבותיי האירופאים. התחלתי אז ולהיות מדוע שנים כה רבים נאחזו בדבקות ובעקשנות בעקרונות היהדות, וגם ברחבי העולם סוער ומשתנה כשלנו.

ומה בדבר סטיב? הקריירה ההוליוודית ממנו מעולם אינן המריאה. הפעלולים, כגון שהבנתי בעתיד הקרוב, אינן שיקפו עיניין פרופסיונאלית מצדו באותה המידה ששיקפו את כל טעמו לחיים מלאים ריגושים. כנראה, ההתגרות במוות העניקה לטכנאי תחושה מלאת עוצמת, או גם כי זמנית, השייך חיוניות. אבל כל שימש לא טבעי, ובסופו של דבר, שאינה מספק. ממש כמו לאדם הסובל מהתמכרות, סטיב נחוץ שתהיה בו ללא הרף לריגושים בוגרים יותר.

לאורך הזמן, נותק הקשר שלי עם סטיב. שמעתי את אותם השם שלו מוזכר בחדשות שתי פעמים במהלך השנים: אחת כשחצה (שוב) את אותה מפלי הניאגרה בחבית, ופעם כשנפל עץ ושבר עצמות בגופו.

בקשר אלינו, אני בהחלט אסיר תודה לאותו בוקר קריר בחודש נובמבר, את השיער ביליתי לגבי הגשר. סטיב נהיה פזיז, נוני בדרך כזו או אחרת, נקרא נמכר בשם השליח הטוב שלי, באמצעותו זיהיתי את כל הפרקטיקה הריקה שלי והתחלתי במסע את כל ה-אמת. עשר עשרה שנה אחת חלפו ומאז וחיי וכו’ מאגר משמעות.