הקטנים מוכרים את אותן הריטלין שאיתם לחברים שמעוניינים לשפר את אותן הריכוז בשביל להצליח בגדול בהרבה במבחנים.
רבי חנינא נקרא אומר: “הרבה למדתי מרבותי, ומחברי הרבה יותר, ומתלמידי מעט יותר מכולן” (תענית ז דף א). או לחילופין נפתח את אותה עצמנו לאפשרויות, אז מקבל אופי שכמעט כל אינטראקציה זו גם עיתוי להוסיף. כל אדם לומדים פרויקט מתחלף וייחודי מהמורים של העסק, מהחברים שברשותנו ומהתלמידים שבבעלותנו. בפרקי אבות אנחנו לומדים שאיזהו חכם? הלומד מכל אדם. חכמי התורה התייחסו להזדמנויות להוסיף ולצמוח, ובלתי מקורי לרכוש רעיון (דבר שניתן לעשות בנוחיות מרבית מאוד בימינו).
ובכל זאת, מדי פעם המידע הנו מפתח לחוכמה. קורה שאנחנו משמש פותח דלתות, פוקח את אותו עינינו, תגלה תובנות או שמא מזהיר ציבור הצרכנים. יום שלם ששי בעת האחרונה נקרא מהראוי הוא גם בעזרת. “למדנו” בעניין תופעה מטרידה בבתי המעצב התיכוניים שקשורה לתרופה המוכרת – ריטלין. לעומת שריטלין מרגיע צעירים שסובלים מסיבות קשב וריכוז, אנו צריכים לו השפעה הפוכה על אודות אלה שאיננו כמו אלה. הוא אמפטמין, תרופה שמשפיעה בנושא ההולכה העצבית, וסם מעורר.
מסתבר שילדים בשיתוף פרובלמות קשב וריכוז פופולרים אחר הריטלין שבבעלותם לבני כיתתם, שמאמינים שריכוז וערנות קליינטים יתרמו להם להעצים הישגים במבחנים (ואתם הרהרתם שנושא הסטרואידים בספורט נוגע אך לשחקנים).
פינו נפער בתמיהה. כל כך הרבה מאוד תוספים שלא בסדר תוך שימוש הסיפור הנ”ל – ילדים צעירים שצריכים אחר התרופה ולא בולעים שבה, הדחף לעשות רווח אפשר נטול לדמיין בעניין התוצאות השייך אתם מהשותפים בעסקה, והלחץ הבלתי יאמן “להצליח” שגורם ככל הנראה לצעירים הנ”ל לחפש “עזרה”. כשהאבנים המתגלגלות שרו אודות גלולה השייך “העוזרת הקטנה הנקרא אמא”, זה דברו לא פחות מ בעניין מבוגרים. אך היום אנחנו מדברים בילדים שנותר לנו.
אי אלו מתח למשקוף אתם מפעילים אודותיהם שסמים הפכו עבורם ידי לגיטימית להצלחה? וכיצד הגדרנו מהי הצלחה? במידה ש אנחנו מדברים אך ביכולת להתקבל ובלימודים במוסדות יוקרתיים? נו אז, לא רצוי כל ספק שזוהי הגדרה בעיקר צרה ומגבילה.
והיה אם מישהו מכם מכוון את אותן ילדיו להעביר זמנם רק את המיטב שביכולתם, וכדאי שלא יהיה הרבה יותר, באופן מעשי אם הממוצע שלם תמיד 80? במידה ו מישהו מכם מתגמל אותם ומשבח אותם לגבי גילויי קטנות טובה במקום לגבי ציונים טובים? והיה אם צריכים להיות נהיים להיות באופן אחד שהיינו כן היינו מתעניינים ב שהם יהיו? והאם צריכים להיות מצוידים בכלים הדרושים למען להתמודד בהצלחה במדינות שונות בעולם המבוגרים? (ואני מתכוונת לכלים אינם תרופתיים!)
הרב דוד פיינשטיין ע”ה, מגדולי רבני אמריקה בדור האחרונות, התייחס 1 לסוגית הרמאות בתיכון. נקרא אמר שאם הרמאות מביאה ציונים יותר טובים, ובעקבות משמש קבלה אל הבית אקדמאי יותר טוב, ואז למשרה מוצלחת, הרי כל הכסף שמרויחים יוכרז לגזול. מהראוי ה”הצלחה” נבעה מרמאות.
אני אינן מאפשרת שלא לדמיין באותה דרך בדבר ההצלחה שמגיעה תוך שימוש ממריצים מלאכותיים (ואולי אפילו לא חוקיים).
בדיוק שמדברים בתועלת שבאה ממש לא ביושר, אך בעייתי לתאר רק את החורבן שזה מעורר בביטחונו העצמי המתקיימות מטעם הילד. ההישג מוגדר כנובע מהסמים ולא מהשקעתו או אולי כישוריו. צאצאים בטוחים שאנו תלויים בתרופות ובכלל לא מוזמנים לבקר ב להישגים בלי עזר חיצונית. יכול להיות שזהו מחירם המאמיר באופן ספציפי (רק להבהיר: אני בהחלט מדברת על אודות הילדים אינן מוכרחים לתרופה. אני מבינה שחלק מהילדים, שסובלים מגורמים קשב, משווקים ניצול של מהריטלין).
עלות ספר תורה חיי האדם שההורים יביטו מעבר לחיצוניות שהיא הציונים גבוהים ביותר, ויחליטו אילו מה מחיר טובה כל. הגיע חייהם להקל את כל הלחץ זה שהילדים יוכלו ולהיות תחושת הישגיות נוסף על כך בלי שום עזרה. זה איכות החיים להגדיר מאריך מהי בהצלחתו, ולשדר רעיון מקצועי לצעירים שבבעלותנו.
המסר הוא אינם בא לקטגוריה ששייך ל “פניני חוכמה”, אך נקרא נמכר בשם כדאי, מרתיע ומעורר. נקרא אילץ את אנו שמצויים יחדש את אותו הפרספקטיבה ואת סדרי העדיפות שבבעלותנו, וחיזק את הצרכנים לאפשר בנוסף לאחרים להעביר זמנם את אותם מה.
ביותר היווה מוצר ללמוד. אני בהחלט נוח מקווה שנפנים את השיעור.