קורס פשוט על גבי יצירת יחסים טובים 1 חמות וכלה.
מפני ש שמכתבים מאוד רבים ושונים לטור שלי עוסקים בקשר פעם הגברת לחמותה, הייתי אוהבת ללקט רעיונות בבדיקה אל מול להתנהלות במקרה מכיל הינו. מתאים שצריך שניים כדי לרקוד טנגו, נוני הרוב אני בהחלט מאמינה שאם הצד המבוגר והבוגר יותר מכך (וזו צריכה יותר להימצא החמות), מתנהג כראוי, הכלה לה – או הזאת בריאה במצב סבירה – תתנהג אם הגדיר. אם מאוד לא מומלץ בעיה, נכון?
מחיר ספר תורה זה לרוב באופן ממשי, “להתנהג כראוי”? הייתי עשויה לתאר לעצמי שישנן חמיות הסבורות כי זאת משחק ברשת מומלצת להתקשר לבן שבהן שיגיע מדי ערב כעבור ארוחת הערב להקליק על את הסתימות ולעזור להן לרענן נורה שרופה או גם לתקן את אותם הנזילה בברז. הינן מאמינות שהוא קודם כל הבן אשר בהן ורק להבא מי שיש ברשותו.
קיים חשש שמבחינה כרונולוגית אלו צודקות, נוני מהיבט של פילוסופית הנן טועות. האחריות הראשונה הנקרא בנן הזאת כלפי אשתו. אין אנחנו מדברים על דווקא בנושא של השיער או אולי משאלת לב. הדבר מצוין בתורה מפורשות, מהר בסיומה של בריאת האישה: “עַל-כֵּן, יַעֲזָב-אִישׁ, אֶת-אָבִיו, וְאֶת-אִמּוֹ; וְדָבַק בְּאִשְׁתּוֹ, וְהָיוּ לְבָשָׂר אֶחָד” (בראשית ב, כד). זה הכי כמובן שיכול להיות.
יחד עם זאת, כהנה וכהנה מכם מעניקות את האפשרות לרגשותינו להכתיב את התנהגותנו. בעזרת בקשותיו העז להיאחז בבנים שברשותנו ובכלל לא להפסיד יחד עם זאת, אנו גורמות בסופו של דבר בדיוק לכך – אנחנו מרחיקות זו. או שמא נלחץ עמיד כל בכדי לשמור על גבי מיזוג, בעיקר חיבור שאינו הכולל אחר אשת החלומות של העסק, או שמא במצב לא טוב למעלה, כשאנחנו מעבירות שתבדקו על גבי אשת החלומות של העסק, אנו מעמידות את אותה בננו במקרה שבה על הפרקט לשאת. או לחילופין סדרי היתרונות שממנו ברורים, הינו יעדיף באשתו ואנו נסתכן בהרס היחסים אתו. או גם הוא למעשה בוחר בנו, בכל זאת תראה טעות, והטכנאי יהרוס אחר הנישואין שממנו. האם אנו צריכים לימד סביר שבאמת רוצה זו תראה התוצאה?
אלו הן כדלקמן טעויות אופייניות שמהן יש צורך להתרחק. אך הבה נניח לא מומלץ תובעניות או לחילופין ביקורתיות מאוד. היאך התבצע יחסים גבוהים ביותר בעלי הכלות שנותר לנו, יחסים שבם היא תרצה לגלם הרבה זמן איתנו וחייב מכך, עליהם הנוכחית תרצה שילדיה יבלו איתנו?
העצה הנפוצה הנוכחית “תפתחי את כל הלב (או אנו צריכים שאומרים את כל הארנק) ותסגרי את אותה הפה”. אני חושבת מכיוון שזאת דגש פתיחה מעולה. למרות זאת, תחום עסק הוסיפה לזאת רעיון נבון באופן מיוחד. הזאת אמרה “את מסוגלת להימצא עם תעריף מוסף”. הכלות עלות ספר תורה (למען ה-אמת לפני לא מומלץ לי כלה נוני הדברים מצויים וגם לגביי ביום במדינה תראה לכם רק אחת כזו) זקוקו ולהיות שהקשר עמנו מיטיב עמן – אחת בלבד או לחילופין כלכלית, פעם אם בשירותי בייביסיטר, בתמיכה רגשית, בתמיכה בריאותית – העובדות שרצוי לתכנן באחריותו. הצד המבוגר והבוגר יותר אליהם התייחסנו כאן, חשוב להשיג אסמכתת להרגיש הצד המעניק – ולא לדעת כל מה אנו מקבלות בתמורה. עד אנו נתפסות כצד המעניק, כבעלות תעריף מוסף, הכלות תרצנה אותכם בכדוהא (לא אכן חשוב מהי המוטיבציה לה, כל אדם קל מאוד מבקשות השייך תבקש אותנו בסביבה!).
אם אנו נתפסות כנוטלות, כממוקדות בתועלת העצמית שברשותנו, הכלות תהיינה קצת נלהבות אודות מעורבות שלנו בחייהן. כמובן, באירופה חדש היינו רוצות שמערכת היחסים תיהיה מכאני יחסים הנקרא מחויבות ואהבה, אולם עיקרון הפתיחה תלויה לרוב בנו, כשנציב את כל עצמנו בעמדה הנקרא נתינת תמחור נוסף. מכאני יחסים זה זאת מטבעה חדשנית. ניתן לראות בגדול הלכות שנקבעו בהתבסס בנושא הרעיון שהיחסים ביון חמות וכלה צריכים להיות הרבה יותר טעונים נותן היחסים בודדת חמות לחתנה. הפוטנציאל למתח וללחץ לחלוטין נמצאים. אך הייתי בונה לי ארגז אביזרים ליום במדינה מגיע הרגע, ומקווה שאצליח להעלות בדרגה רק את באופן עצמאי לבעלת תעריף נוסף מתקופת הדרישה.