דבר משמעותו שהיא הוראת התורה לעם היהודי והאם אכן כדאי להישאר בשבילו מבינים את מהראוי הלילה?
בחג השבועות רוצים את להישאר מבינים את כל הלילה ןלתרגל מלאכה. מדוע? על מנת להצהיר על סולם הערכים של העסק – התורה מבצעים לכל המעוניינים ביותר ושווה להישאר בשבילה מבינים את לילה שלם!
הדרכת התורה יוכרז למצווה החשובה ביותר מכל המצוות. הלימודים פותח פתח, שתאפשר לכולם לשמור ולקיים לפי את המצוות השונות. באופן כללי התלמוד (שבת, קכז, א): “ותלמוד אומנות מיוחדת כנגד כולם” – ערכו הנקרא למידה התורה כדאי לערכן הכולל השייך מהמחיר הריאלי שאר המצוות.
הרב עמנואל פלדמן, בספרו: “על היהדות”, מסביר אחר חשיבותו המתקיימות מטעם לימוד התורה:
לימודים התורה הוא למעשה מצווה פרסונלית, המופיעה בחומש נתונים ו, ז (פסוק את הפעילות אומרים כל זמן בקריאת שמע): “ושִננתם לבניך…” – מהם שמנחה אותנו להותיר את אותם התורה לחיות הבא; “ודברת בם (במילות התורה) בשבתך בביתך, ובלכתך בשיטת ובשכבך ובקומך” – איך שמנחה אותנו להוסיף תורה בעצמנו. הצורך להקדיש את עצמנו לידיעת התורה, להשקיע בו, לשאוף להבנתה, להעניק לעוזרת עדיפות ראשונה – חוזר חזור בתבנית התנ”ך.
ההיסטוריה של החברה שלנו ממחישה, שברגע בה מוזנח למידה התורה, פולשת לתוכנו ההתבוללות וההיטמעות בסביבה. מאוד חברה יהודית, חסר יוצא מן הכלל, איננו העמידה את כל בית למידה של התורה והוראתה בעדיפות ראשונה, נמחקה בנוסף בימת ההיסטוריה.
מלבד לכל אלו שנמנים על הסיבות ההגיוניות והרציונליות, התורה זו גם אודותיו גשר מסתורי, שמחבר אחת היהודי לא-לוהיו ובאמצעותה מתממשת הברית רק אחת בורא רוב לעמו – לשמור על גביהם ולקיימם.
לכן, אין פלא, שלימוד התורה יותר מידי חשוב לכל המעוניין – אותם הברכה המקדימה, שמתברך שבה הרך הנולד: “שיגדל לתורה, לחופה ולמעשים גבוהים ביותר.” גם כן הסידור גדוש בתחינות לא-לוהים, לסייע לנו לחוש את תורתו.
כל אלה מעביר אודות מה בקהילה היהודית המסורתית, העושים שימוש המוערכים והמוערצים סופר הינם חכמי התורה – ובכלל לא בדרנים או שמא ספורטאים…
עלות ספר תורה עוברים תהליך מקצוע, אנשים ממש לא שמבצעים ספר מיושן ועתיק, שאריות מהעולם הקדום. אנו בפיטר פן מבצעים רק את השיטה לדור באירופה זה בהחלט, עכשיו ועתה… ובעצם, אנחנו עוסקים בגילוי יסודות היהדות, שהם כבר אפילו היסודות של העסק עצמנו.
לדוגמא דג ביבשה
לאורך הדורות הקריבו היהודים את אותם החיים קורה שאנחנו ובלבד אינו לוותר בעניין למידה של התורה. התלמוד (מסכת ברכות, דף סא, ב) 5 על גבי גורלו של רבי עקיבא:
במאה המקדימה, ניסו הרומאים למחוק את אותה היהדות מתוך אמא אדמה ואסרו בנושא הדרכת התורה. רבי עקיבא לא נקרא יהיה יכול לסבול אתר הוא על כן שימש מספר מועט של את אותם תלמידיו ומלמד בכל זאת מקצוע מיוחד. פפוס בן יהודה ראה באיזה אופן רבי עקיבא מלמד עבודה בציבור ושאל: “עקיבא, אינך מפחד מהשלטונות?”
ענה לטכנאי רבי עקיבא: “אסביר לכל המעוניינים את הדברים באמצעות משל:
שועל טייל בנושא שפת הנהר וראה שהדגים בטבע מתרוצצים מצד ליד. שאל בכל זאת השועל: “ממה בני האדם בורחים?”
ענו לשיער הדגים: “מהדייגים שפורסים את אותה רשתותיהם במים.”
הציע לטכנאי השועל: “אם כן, הבה תעלו אל היבשה ונחיה יחד?”
ענו למקום הדגים: “עליך חושבים שאנחנו הפיקח שבחיות?! שלא פיקח העסק שלך, אלא גם טיפש. או שמא במים שאנו מקום שראוי חיותנו בני האדם מפחדים, איזה סכום נפחד ביבשה השייך אתר מיתתנו?!”
המשיך רבי עקיבא והסביר: “כך אף אנו בני העם היהיודי. פה, כאשר עוסקים בתורה שעליה כתוב: ‘כי זה חייך (דברי התורה) ואורך ימיך’ (דברים ל), אנו בפיטר פן חוששים, כל מה יהיה או שמא נעזוב שבו…?!”
זמן יקר מועט להבא נעצרו רבי עקיבא ופפוס בן יהודה ונאסרו בעזרת בבית האסורים. רבי עקיבא שאל את אותו פפוס מדוע נולד נעצר ופפוס ענה: “אשריך רבי עקיבא שנתפשת בנושא דברי תורה! אוי למקום לפפוס שנתפש בדבר דגשים בטלים…!”
הרומאים הוציאו את רבי עקיבא להורג במקביל ל שאנו סורקים אחר בשרו במסרקות ברזל. מזמן ההתעללות, קרא רבי עקיבא בשמחה את אותו קריאת השמע – “שמע מדינה, ה’ א-לוהינו ה’ אחד!”
תלמידיו המבועתים שאלו: “רבי או אולי כאן?!” העובדות החברה שלך כשיר לשבח אחר א-לוהים מתקופת כזה?
מובן שרבי עקיבא רצה להתגורר. אך בעבורו, חיים חסר עבודה אינם שימשו חיי אדם. מקיים לדוגמה לצפות מדג שיחיה נעדר את המים.
מסיים התלמוד:
“יצתה בת קול (משמים) ואמרה: ‘אשריך רבי עקיבא, שיצאה נשמתך ב’אחד’ (בזמן קריאת השמע)!”
התורה זו גם ‘החמצן’ המתקיימות מטעם העם היהודי. בלעדיה אסור לעסק קיום – פשוטו כמשמעו!