איך לעודד רק את ילדיכם להצליח? מחקר בן 10 שנים על השפעתם ששייך ל אינפורמציה חינוכיים בדבר הישגי ילדים צעירים חיוני תוצאות מרתקות ומפתיעות.

איך לעודד רק את ילדיכם להצליח? מחקר בן 10 שנים על השפעתם ששייך ל אינפורמציה חינוכיים בדבר הישגי ילדים צעירים חיוני תוצאות מרתקות ומפתיעות.

קראתי בתקופה האחרונה מאמר אשר נקרא “איך אינן לדבר תוך שימוש צאצאים שלך”. בדף מתואר ניתוח המתקיימות מטעם החוקרת קרול דווק מאוניברסיטת סטנפורד, שבילתה את אותה 10 עם הזמן בעת האחרונה בחקירת ההשפעה שהיא רמזים חינוכיים אנשים רבים לגבי זאטוטים. דווק ועמיתתה, ליסה בלקוול, בדקו את אותו ההשפעה ששייך ל קניית ספר תורה על גבי 75 סטודנטים, יחד הישגים שפויים. מהמדה קבוצה קיבלה קורס בן 8 פגישות לגבי הרגלי למידה של. משפחה 1 קיבלה גם התראות אחר בת חמישים דקות, שעסקה בדרך זו שאינטליגנציה ממש לא מולדת, שהמוח הינו שריר – וככל שמשתמשים אותה בהרבה יותר, כך משמש מתחזק.

למורים בביתכם הספר לא נאמר האלו מסיימי הקורס השתייכו לאיזו משפחה, אבל אינם בהכרח התקשו לחפש אדם שיש התלמידים שלמדו שאינטליגנציה ניתנת להטבת. ספר תורה מחיר והרגלי הלמידה שלהם השתפרו במידה הרבה מאוד. אל סמסטר אלו, סייעו דווק ובלקוול לשפר על פיה מגמה ארוכת-שנים השייך ציונים גרועים במתמטיקה.

שטח מרווח מעבודתה שהיא דווק עובר את אותו ההשפעה שהיא וראסיות שהיא חיזוקים. יוצא דופן לאמונה המקובלת, זאת גילתה שמתן שבח לצעירים לגבי היותם חכמות, כשיר להיות באופן מי שיש ברשותו השפעה שלילית לגבי הישגים בלימודים. לעומת אנשים אלה, עד משבחים הנל בעניין המאמץ שהשקיעו, יש צורך לתופעה השפעה חיובית.

ילדים שזוכים מגיל מוקדם למחמאות אודות האינטליגנציה המולדת שיש ברשותם, מתרכזים תכופות בהגנה על אודות הדימוי של הדודים כ”חכמים”. במחקר, נטו הקטנים האלו לוותר בנוחיות מרבית כשהועמד בפניהם אתגר אינטלקטואלי, עד כשהם לא קלטו את הדברים כבר. זה החלו גם לצמצם מערכם מסוג מאמצים ולהתייחס לעיסוק לא קל כאל רעיון שסותר את אותן הדימוי שאליהם כ”ילדים חכמים”. לבסוף, שבחים אנשים רבים בהשוואה לאינטליגנציה המולדת, מסוגלים לעשות להערכה פשוטה יתר על המידה המתקיימות מטעם היכולות: מכיוון שהם מפחיתים מחשיבות המאמץ, הם ככל הנראה רשאים להדרש למסקנה שכישלונם להבין כל מה שרצית לדעת בסמוך מוכיח שהשבחים הקודמים שדרשו אינו שימשו מוצדקים.

באחד הניסויים המרשימים שנערכה, נתנו לכם דווק וצוותה לשתי כיתות מסיימי הקורס לפתור אי נעימות. לא לפני שסיימו לפתור את אותה הבעיה, קיבלו ילדים בקבוצה 1 את אותם החיזוק הבא: “אתה שמא במיוחד חכם”. לילדים קטנים בקבוצה השנייה נאמר, “עבדת סופר קשה”. משפט הוא למעשה נהיה ההבדל היחיד פעם שני הקבוצות.

מעתה והלאה הוצעה לילדים קטנים רק בשתי הקבוצות בחירה: הם ככל הנראה יכלו לגלם לפתור מקרה מסובך בהרבה יותר מהראשונה, שנאמר לדירה שממנה יוכלו להוסיף בעיקר, או גם לפתור אי נעימות אחר באותה טיב מאמץ. מקום מרווח מאותם הקטנים שדרשו שבחים אודות חוכמתם בחרו בבעיה הקלה בהרבה יותר. בהרבה יותר מ- 90% מהילדים שזכו לשבחים לגבי מאמציהם בחרו בבעיה הקשה בהרבה יותר.

בהליך שלאחר מכן, קיבלו שני הקבוצות בעיה שהייתה טובה בהרבה מיכולתם. כמה עולה ספר תורה זה הילדים שזכו לחיזוק על אודות מאמציהם המשיכו לגלם ולהתאמץ וכך גם הביעו והיה אם ספונטני את אותן הנאתם מהניסיון לפתור את אותם הבעיה! צעירים שזכו לחיזוק בדבר חוכמתם, לעומת אנשים אלה, התחילו להזיע בעזרת סימני הקושי המקוריים ונראו אומללים.

לסיכום, קיבלו 2 הקבוצות מצוקה שלישית שהייתה קלה לדוגמה הענין הוא העיקרית. ביצועיהם של ילדים צעירים שזכו לחיזוק על מאמציהם השתפרו ב-30% כל עוד הדבר הבעייתי הראשונה, בשעה שביצועיהם הנקרא הקטנים שזכו לחיזוק על אודות חכמתם ירדו ב-20%.

בסדרת ניסויים אחרת, בחן צוותה הנקרא פרופ’ דווק סטודנטים בכמה הפרעות. פעם המבחן הראשוני והשני הוצעה לדירה בחירה: אלו יכלו ללמוד שיטה מאתגרת לפתרון סוגיות, או לחילופין לבדוק דבר הציון שאיתם בהשוואה לאחרים. זאטוטים שזכו לשבחים בעניין חוכמתם בחרו לוודא העובדות הציון שלם, בשעה שאלו שזכו לשבחים לגבי מאמציהם בחרו להוסיף אסטרטגיה של השנה האחרונה.

בקיצור, בכל זאת ילדים קטנים שזכו לשבחים על גבי יכולתם הירוקה העדיפו לשמור בדבר התדמית שלהם בסקטור להוסיף דה פקטו. במבחן את אותה התבקשו ילדים קטנים למלא את כל התעודה של הדודים בעצמם, והיה אם נאמר להם מטעם תישלח לתלמיד איכותי בבית ספר את אותו. האף שנאמר לנכס שאנו אלי אינה יפגשו את אותה הנמען האנונימי, 40% מהילדים שזכו לשבחים על חוכמתם “ניפחו” את אותם ציוניהם האמיתיים, בהשוואה לאחוזים בודדים רק מאותם צעירים שזכו לשבחים בנושא מאמציהם.


או לחילופין לקחים אלה נערכים בנושא תחולת החיים של היומיום, רוצה שהם כבר מתנהלים בדבר לימודים אומנות. לפני שנים רבות דיברתי בשיתוף חוזר בתשובה “טרי” פחות או יותר. משמש תמיד נמכר בשם אלו צעירים ה”חכמים” בכיתה, והינו סיפר שהפעם הראשונית שבה מצא אחר למכשיר שלו התלמיד אתר תמיד ע”י תקלה אודות אייפון שלו, בלי שום הדרישה התמידי לקסום רק את מכשיר אייפון שלו לאחרים בכיתה, היה כשהחל ללמוד תלמוד.

נולד סיפר הדבר אמר לטכנאי החברותא ההתחלתי מתוכם ללימוד גמרא, קודם כל לימודיהם המשותפים, “אין עבורנו ראש נכונה למשל שלך”. אך עם ששה ימים, התפתח חברו ללימוד ועבר לרמה ממשית בהרבה יותר, בשעה שהוא נשאר מאחור.


כשהוא ביטא את הפתעתו בשל לעלייה הדרמטית זאת, נתן למקום ידיד האדם את אותן הנזיפה החמורה מאוד שקיבל פעם אחת. “ההבדל ביניכם הוא”, איך אמר, “שהוא מבקש לדעת בוודאות, ואתה כמעט בכל מקרה מעתיק את מקום מגוריו או אולי החברה שלך ההתחלתי בכיתה.”

הרי הנו לעקל, שהתורה מגלה את סודותיה אך ורק לאלה שמוכנים ‘לשבור את אותן הראש’ בניסיון להבדיל את אותם האמת הצרופה? הטמונה בה. כדברי חכמינו ז”ל: “היזהרו בבני עניים, שמהן תצא תורה” (נדרים דף פא). אך ורק ה”עניים” – הנ”ל אינם סומכים בנושא כישרונותיהם המולדים – יצליחו. החריצות – ושאינם האינטליגנציה המולדת – הזאת יחד עם זאת שחשובה.

*מאמר משמש הופיע במקור במגזין חבורה