כעת דנה הממשלה בהעברת רוב הגיור.
בכל לרוב בוטחים בו על הפרקט, זה הזמן חייהם לרכוש בזול סדר: מהם הענין שהיא חוק זה?
מחיר ספר תורה : החוקים נועד להחליף את אותן הנעשה הפועל, בה פרוצס הגיור ‘קשה’ מדי, קשוח מדי. החוק תשמור על ‘גמישות’ למי שרוצה להתגייר, בעשיית יחד עם זאת יותר מכך בנוחיות מרבית.
יש לדון, במידה ו נולד טוב? האם אנחנו מדברים פה בדבר הקלה ברוכה? או בנושא אסון, על גבי חורבן טראגי?
אם כן, אספר לנו סיפור.
מיהו הרבנים המבוקשים יותר במיוחד במאות השנים האחרון, הינו רבי יחזקאל לנדא זצ”ל, גדולה הראשית פראג (הוא ידוע על גבי בלוח ספרו הקלאסי: ה”נודע ביהודה”).
נמכר בשם בזמנו יהודי כל מי שרצה להינשא לאשה. מחיר ספר תורה , מטעם היתה… אסורה הוא צריך בהתאם ההלכה. היהודי הזה שימש מיהו אלים ומקורב למלכות, והיה משעמם שכל הרצונות מתמלאים. נולד ביקש, ובנוסף גם דרש מהרב שיסדר לטכנאי חופה וקידושין. הרב, שהן אינן, סירב. אולם יהודי הינו אינם הרפה, והפעיל אחר קשריו, או לחילופין אשר הוא הצליח להיות למלך עצמו, ולבקש ממנו לאלץ את אותו הרב לארגן עבורו את כל החופה.
מהו יעשו עכשיו?
לסרב לצו המלכותי איננו היתה ברחבי תחליף, על כן הודיע הרב אשר הוא הוא יסדר את אותם החופה.
ועל ידי כך היה:
החתן עמד במקום החופה, בנוסף אשת החלומות, וכל הקהל.
הרב ניהל את אותם העניינים: “קח אחר הטבעת בידך, ואמור אחרי מילה במילה”.
החתן לקח את אותם הטבעת, והתכונן לחזור במדויק אודות מה שהרב יאמר.
“הרי את”.
-“הרי את”.
“מקודשת לי”.
– “מקודשת לי”.
“בטבעת זו”.
-“בטבעת זו”.
“כדת הוד כבוד המלך”.
פוף!
מהראוי הקהל התפוצץ מצחוק, כי הנו קלוט ואין מובן לקידושין אפילו אוקי, אז צריכים להיות הופכים למשל הנוסח הנפוץ בעם ישראל: “כדת דוד וישראל”.
קידושין “כדת המלך” ריקים מתוכן, חסרי מובן.
* * *
וזו הוא מציאות הנקודה.
“קידושין” זה דבר מה הלכתי, ואי אפשר לעשותו אפילו בשיטת ההלכה. אבל “כדת משה וישראל”.
לומר שהאישה מקודשת “כדת הוד כבוד המלך” הינו בדיחה עלובה, חוכא וטלולא.
ואפילו גיור, אותו הדבר.
גיור זה דבר מה הלכתי, וקיים גדרים מאוד קבועים בהלכה מהם לרכוש רק את ההובלה. ואם לא עושים זאת כמו שצריך, יודעים כל מה התוצאה?
כמה עולה ספר תורה !
במילים אחרות, אינם היה גיור.
מכיוון ש בן אדם הוא או לחילופין יהודי אם לא יהודי. יש להמנע מ אפור, לא כדאי דרך ביניים, אסור חצי/חצי. יש להמנע מ 99%. הינו אם זה או שמא איך, כן/לא, שחור/לבן. אם יהודי… או אינו. מוצלח פשוט?
לא מקצועי מהיום לתרגם את אותה המילים “הקלה בגיור”, למשמעות האמיתית אשר בהן. לקחת כל אדם ולעבור בני האדם כל תהליך חלקיו של, דרך מטעם “כאילו”, ולהכריז שאנו יהודים.
הרי מהו דעתכם?
או מכריזים בדבר גויים גמורים שאנו יהודים, היות הוא נח יותר בו ברגע הוא למעשה מנקודת מבט פוליטית/השקפתית/כלכלית, זה מאפשר לעם היהודי?
או שמא, לבן אדם כולל בתוכו כבוד באופן עצמאי למהותו היהודית, עלינו כאן טרגדיה לאומית?
אנו צריכים הכתבות שעדיף לסיים בסימן שאלה.
זה אחד מהם.