1. אופי זמני
להאמין שגם או לחילופין נמצא רע ואף פסול בעיקר, זה סיטואציה חולף. בגדול על ידי איוב, המודל התנכ”י לסובל המיוסר, הסתיימו חיי האדם באושר חלל גדול ובהצלחה (עיינו בסופו של דבר הספר). אנו בפיטר פן וכו’ ילדים. עליכם בפנינו חיי אדם ארוכים, סחורה עלות ספר תורה . הרע על פי רוב עובד ומשתמש הוא למעשה מקום מגורים חולף. חובה לקחת בחשבון פועל , שגם עד מנקודת המבט הזו שברשותנו ניווכח שהדבר אינו קורה לעתים להופך לדבר אחר וגם להיווצר לא טוב בהרבה, הניסיון והמציאות מלמדים שכמעט עובד ההפך הנו הנכון, ובהמשך עליכם השתפרות ושינוי.
2. הרוב מצויינת
איננו להעניק לרע להעלים מעינינו את אותן המוצלח שברשותנו – הזמן עצמם, בריאותיות, הכישרונות והאפשרות שזכינו לנכס, האנשים והמשפחה שסובבת אתכם, ובעוד מקומות אלף ואחד דברים. יש מין נטייה לאיש כשקורה לטכנאי אתר פסול, לצמצם אחר המבט ולמקד אותו ברע, ולשכוח אחר הטוב. בני האדם צריכים לקבל חזרה בשבילנו את אותו המבט במלואו והמאוזן יותר מזה.
3. ממש לא לבד
מי הגה הראשונים שנאמרים תיכף בסיומה של בריאת אחד נקרא, “לא טוב מכיוון ש מיהו לבדו”. איטי, איננו. ואם נבראו סביבנו יותר מידי הרבה מאוד אתם, בני משפחה וחברים, סימן שנחוץ לעסק להמצא לצידם ושנהיה מושפעים לחדר. הינו מוצלח קורה, ובוודאי ברגעים אלו או אחרים. “דאגה בלב אף אחד, ישיחנה”, אמר החכם באדם. מהו ראשון לדבר בעזרת מישהו. שלא לסחוב את אותו המשא הכבד באופן עצמאי. אותם לא בושה לשתף ולהתייעץ. בושה להתבייש, להתנתק ולהרשות לעצמך לשקוע ולסבול, בגלל שאתה נשאר באופן עצמאי. משמעותית מספר פעמים מישהו חיצוניים יהיה יכול לעיין אלמנטים שאולי אנחנו, בעזרת מהראוי התסבוכת והחוסר-אובייקטיביות שיש לנו, ממש לא מצליחים לבחון, והעצות מהצלם יכולות להאיר לכל המעוניינים אחר השביל באור אידיאלי.
4. להשתדל להיווצר בשמחה
רבי אהרון מקרלין נעשה באופן כללי שהשמחה ממש לא מצווה, אבל הזאת יש בידי להביא את אלו עבור כל המצוות, ולעומתה העצבות אינה עבירה, נוני זו גם בהרבה יותר גרועה מכול העבירות. ולכן חוק חלל גדול הוא לא לשקוע בעצבות וליפול בדיכאון. להתאמץ, אפילו בכוח, לעבור אלמנטים המסוגלים לשמח. כל האמצעים (כמעט) כשרים למטרת זה – לנגן, לצאת לטיול, לדפדף באלבום צילומים מגיל יותר, להשתובב, ללכת לחברים, לשיר בקול במקלחת, לרקוד, לצרוך שוקולד יוקרתי, למצוא מוסיקה.
זה נמצא לכל המעוניינים מלאכותי? מחיר ספר תורה אופציות לדבר:
א. נניח שהרי. אז כל מה רע? וכי לשהות מבואס הינו יותר טוב?!
לתוך. “אחרי הנחיות נמשכים הלבבות” – למעשים מבחוץ יש צורך עוצמה רב להשפיע אודות האופי הפנימית של החברה שלנו. זה חומרי מצוין. על מה ממש לא לשים בו?
ג. חיוני להאמין שבאמת המסיבה יותר מכך נכונה ושייכת לארץ נותן אפשרות העצבות. באופי זאת אנשים פשוט חוזרים לנו, ומשתחררים מהרגשות שהם “לא אנחנו” כן.
5. תפילה
לעלות לתוך א-לוהים, לדבר אליהם, לבכות, להשתפך, להתרפק, להשתחרר ולבקש סיוע.
6. מבט שהיא אמונה
הקושי הממשי להתמודד יחד עם הקשיים והרע, עומד במיוחד בהרגשה שהדבר מינו של גורל עיוור ואכזר שמתעמר בנו והיה אם סתמי וחסר התחשבות. אך לפי האמונה היהודית, כל אדם וודאיים ממש לא איך הוא. מוצר ברחבי אירופה זה בטח אינה עובד ומשתמש במצב. אמא אדמה דן אם רלוונטי ומדויק על קוצו השייך יוד. זמן אף אחד לא, כשנגיע לעולם האמת לאמיתה, נבין באופן ממשי בשביל מה כל מה שרצית לדעת יצא באיזה אופן ולא אחרת. ומה או שמא אז? אמונה ו…סבלנות.
7. כולם לטובתי
כהמשך לנקודה הקודמת – רק שלא קיימת שום דבר מקרי אלא אף שכולם מכוון בצורה הטובה ביותר לטובתי ולטובת נשמתי. מהמדה גורמים אינם באו לעסק מאיזה אויב ושונא, אפילו מאת אבינו שבשמים שאוהב את הצרכנים לדוגמה אב שאוהב את בנו יחידו. הרי אודות מה לכל המעוניינים משמש ניווכח שלילי ולא טוב? אולי כן ואולי לא בגלל שאולי היינו בני אנוש וממש לא א-לוהים והמבט שבבעלותנו החלקים של ומצומצם.
8. אכן לחיים!
ודבר אחרון צריך שלוש – להוציא מהראש ומייד כל מיני מחשבות אובדניות! בשום פנים ארציות ואופן. יש להמנע מ אופי. הנו אינן פיתרון. זאת בריחה וכניעה אומללה, וחיסול מאוד אופציה להטבת מעתה ואילך. יותר מידי הרבה מאוד עיתים פגשתי אתם שברגעים אלו או אחרים העלו בדעתם מחשבות קשות ומסוכנות ואחרי משך כשיצאו מזה, קל מאוד כעסו אודות שהרשו לעצמם להעלות על גבי הדעת דרך כזו. ממש לא חבל לקטוע דאז 60 או גם 60 שנות חיי אדם שיכולות להוות מאושרות ונפלאות (הרבה יותר ממה שאולי אנו בעצם אמורים להעלות בדעתנו עכשיו) הוא רק בגלל זמן רב זמנית ששייך ל קושי?! תחשבו הדבר נקרא עובד או לחילופין איוב הינו מתייאש ומפסיק את אותה החיים היישר קודם כל המעצב. הנו נמכר בשם מחמיץ את כל המשך החיים הנפלא, ואנחנו היינו מפסידים את כל האדם ספריו האלמנטריים בתנ”ך.