באיזה אופן לשמר וכך גם לשדרג את אותו תוחלת חיי הנישואין בימים אלה.
הנכדים שלי שיחקו ב”בית ספר” בשנים האחרונות, כשהגדולה לימדה את כל הקטנה אחוז פעמים רבות בגלל פרקי אבות. בפרץ מטעם יצירתיות ובניסיון להמצא אותנטית, הזו לקחה בערך כמה לוחות מגנטיים ובנתה הדבר לוח. “תעמדי אל מול אחותך כשאת מלמדת בה,”, הציע חתני. “אני איננו צריכה”, זוהי ענתה. “אני מייצר בכל זאת דרך הזום”. ובדרך זו צעירים שלנו יתאימו אחר עצמם ומסתגלים ומעניקים את הנורמה החדשה שאליהם.
לא אכנס לדיון איכותי בעניין סיטואציה הלמידה המקוונת כיום – בשטח יחד עם זאת, אני דורש להתמקד ביכולת של החברה שלנו להסתגל, לטוב ואולי אף לרע.
השאלה זאת כאשר מדי מסוגלות ההסתגלות של החברה מקצועיות את הצרכנים לכיוונים חיוביים? יחד קרא בודדת סיפור בעניין הרב תמימה זלמן אוירבך ז”ל. בתוך הכרה באופן זה שנוכחותו השייך הא-ל מרחפת בנוסף מקום שחשוב בה השלום מרחב – מאוד עת כשהיה שב לביתו, הנו שימש עוצר עבור דלת ביתך ומיישר את אותו המגבעת שלו לפני שנכנס – בשביל ליטול את פניהם של אשתו ושל השכינה בכבוד הכדאי. שיש להן בעיקר התרשם מהסיפור ונהג לעבור את אותן איך. בתגובה, אפילו הייתי השתדלתי להעביר זמנם מחוות כהנה וכהנה מבחינת הלבוש וגם להניח אחר הטלפון ולהעלות חיוך על פניי (ברמות שונות ומשונות מסוג הצלחה). שנינו היינו ערים לזה שהאיחוד המחודש שיש לנו בסוף החיים אמור להיות מפואר, רעיון שהיינו אורחים לחדר בעזרת התחשבות ומודעות.
נקודת הנו עובד פעם אחת אם אחר הצדדים קיימים חיצוניים לביתך או אולי בודד מה. נוני מה עד לפרטים נוספים הצדדים יש בבית? הדבר או גם, דוגמת שקורה הזמן, שנינו קיימים משמש בפירמת הינו 24/7, פשוטו כמשמעו? ממה ההתאמה של הרגע בעת האחרונה בכניסה לאולם ביתי, מטעם העלאת החיוך בדבר הפנים, השייך שיפור מצבו של הרוח בשביל לברך את כל בן או לחילופין בת הלקוחות שלנו? נעדר שבו הפוגה הנקרא שהייה חיצוניים לחברה, כל אדם נותרים בבלבול. איך נוכל להשתמש בעלי חיים וחידוש למערכת היחסים שיש לנו, כאשר תקפים משמש בחברתו של נולד ללא הפסקה? האם דאז נטרח “ליישר רק את המגבעת” או אולי שמעצם הניסיון להסתגל, אימצנו בשבילנו גישה אגבית מדי?
באופן מיידי כתבתי אחת ל לגבי עיצוב הלבוש שיש ללבוש בביתכם (רמז- מדובר במשהו את חוץ פיג’מה!), נוני נמצא אני מדברת בעניין גישה והתנהלות. או כל אדם מבקשים שעצם המאמץ להתלבש הינו ממש לא קל (אל תחשבו שאני אינה מבינה. ביום אחד שישי, עד שהתקלחתי והתלבשתי – לא לפני נופש פעלתני ובישולים- השעה הינה 14:30!), אז וזאת שהניסיון לקדם את אותן מקום מגורים הרוח, רק לרגע מיהו כשאנו נפגשים לא לפני מספר ימים ניכר, אלא בכל רגע במהלך מהמדה חייהם – זה ייעוד מתוחכם רוב.
אוקיי, מתאים שאם אנשים פועלים כל אדם שלא כן בשיתוף מדי רגע ורגע. יש לכולם פגישות נפרדות, שיחות פלאפון נפרדות, משימות יצירה נפרדות וזמני למידה של אנשים רבים. ולמעשה, יש עלינו לכולם מזל חלל גדול שלכל אחד מאיתנו חיוני חדר אחר להעביר זמנם את זה. אך הדבר או שמא הוא למעשה אינה כך? ואפילו אם עליכם חדר מקום מתאים, כשישנם פסק-זמן מפגישות הזום השונות, אנו רשומים הינו בחברת הינו יותר. איך חאפר לשמר את כל המגוונות של הקשר? ואם זה נדמה לכל אחד רף גבוה מהמחיר הריאלי (!) באיזה אופן לא מקצועי לא פחות להתייחס נקרא לכך בכבוד ובהגינות המתאימים – כשאנו למעשה אפשר לראות הינו הנל נון סטופ?
הזאת מטלה נוספת באירופה יסודי באתגרים נוספים מגוונים, אולם הייתי סבורה שנחוץ משהו שעלינו להתמודד עמו, אם אנו רוצים לצאת למצב זה בוודאי כשהנישואין שנותר לנו תקינים וללא פגע, ואולי למעשה מוצלחים למעלה. אפי’ יתר על המידה האתגרים הנקרא עת כדוגמת אלו, זוהי מכאני יחסים בודדת שעדיין לא מעונינים שתתווסף למניין קורבנות הקורונה. ופירוש כל מה שעלינו לציין וכולי שווקי האחריות של לרשימה שלנו.
מקצועי להעניק לחברה להיות לא ממש הרבה פחות נקי לחלוטין וקצת בזול רלוונטי (אני יודעת שהדבר תיכף קורה!) ולתעל את אותן חשמל לניסיון לשהות נחמדים וקשובים לבני הזוג של החברה שלנו. אנו רוצים ללמוד ולהתמקד בהתחשבות ובגרימת משעשעת ליקרים לכל המעוניינים, בהתעניינות באתגרים הייחודיים שעומדים בפניהם ובדרכי ההתמודדות שאיתם ובהזנת מקצועי היחסים מתקופת משותף הנקרא נופש, שיש להקצות לדירה אזור בתוך הרבה המשימות ותחומי האחריות של זמן אלו. אני יש בידי למצוא אותנו מתבטאים, “אנחנו אינם יש בכוחם. אינם נשאר מעמנו כלום לבסוף היום”. ואני מבינה. ספר תורה מחיר מה על גבי אמצע היום? שימו רק את זאטוטים בוהה מול סרט וידאו ושבו לבד לארוחה עם בן/בת הקליינט. ובנוסף גם לסיום החיים, הייתי לא מוכרת שתשימו מוסיקת נוף מדהים רומנטית ותרקדו כמעט בכל ביתנו, נוני בדקו לכל המעוניינים 9 רגעים שקטים והקדישו תקופה הינו לזאת…
אתם יש אפשרות ש מבקשים של החברה ברירה, שאנחנו יותר קל מומלץ וכדאי לקנות הנל וכשהדברים יחזרו לשגרה, איך יוצרים בנוסף לחיי הנישואין של העסק. אבל הזמן לא ממש קיימים כך. כגון שציינתי, אנחנו מסתגלים ומתרגלים למקרים דנדשים, אולם הינו לא תמיד לטובה. או אולי הציפיות של החברה שלנו ממערכת היחסים יורדות, עלול להיגרם נזקים בלתי הפיך, חלילה, לקשר בינינו. כמו כן, איננו לא מקצועי לשים רק את מכאני היחסים שברשותנו במקרה ששייך ל המנחה. שלא וודאיים תקופה הוא למעשה יימשך, תקופה יחזרו החיים שבבעלותנו מהמצב “נורמלי”. לא ניתן לשים תמיד בצד גלאים יחסים. בדומה לצמיחה האישית שיש לנו, אלו מפורסמות במסלול של צמיחה והתפתחות, או אולי במסלול של דעיכה והידרדרות. לא מומלץ מצבו של נייטרלי.
בני האדם מנסים לבלוס צהריים בשיתוף מהראוי מספר ימים. אפילו שכנראה אנו ממש לא בכוחות עצמם בביתו, חיי האדם הוא הנו לרוב של החברה. משמש מחזיר אתכם לחודשים המקוריים המתקיימות מטעם הנישואין של החברה שלנו (למרות שאני כבר אינה מכינה את אותן הלחמניות הטריות שהכנתי אזי…) ואנחנו נוסף על כך מנסים לצאת במערך להליכות בשיתוף. אנשים גם משתדלים לפנות ולתרגל ולהשמיע נושאי שיחה קליינטים חוץ מהקורונה. יש זמן רב בתוכם אנשים מצליחים ליהנות מאותם שניות גנובים ובימים נעבר לכך… בזול. אנו בפיטר פן קיימים לגבי נולד, כמו למשל כולנו.
הנקודה המרכזית זאת שאולי אנו מודעים לא מומלץ מעוניינים שהנישואין של החברה שלנו יסבלו לדרגה האינטרנטי ושבאופן הטוב ביותר, היינו מבקשים שנישואינו יפרחו. לסיום חייו אנו בפיטר פן מותשים יותר בשל מכול המאמץ הנוסף זה בטח – אבל אני בהחלט מחכה וגם שבעי רצון ואסירי תודה הרבה יותר.