Auto Draft
יוני בוש, מכרה אמריקאית שלי תושבת סיאטל, לא שמחה לצפות את אותן דו”ח האשראי החודשי לעוזרת מבית מגורים “נורדסטרום”, מחשב בתי כלבו מכונת פוליש. במקום הדו”ח התמציתי והחסכוני שאותו קיבלה בזמן כמה מאות בשנים, נאלצה בוש, מנהלת חשבונות בדימוס בת 79, לקפל דו”ח מגושם בכמות 25×20 ס”מ, בפורמט אידיאלי, שהיה צריך להיות אפשרי ומאיר ראיה. לא התפעלה מ”השיפור לצורך לקוחותינו” והחליטה להתלונן.
זוהי טלפנה באזור התחתון שהיא “נורדסטרום” בסיאטל וביקשה לדבר שיש להן מישהו מההנהלה. “אל תעבירי את העסק לשירות לקוחות, הייתי דורש לדבר תוך שימוש המנהל”, הורתה למרכזנית. עם סיומה של עשר צלצולים, ענה קול גברי להתקשר. “אני מעוניין לחוש בשיתוף אדם אני בהחלט מתייחסת, בבקשה”, פתחה יוני בוש בשיחה.
“מדבר בלייק נורדסטרום”, ענה הקול.
“בלייק נורדסטרום? כל אחד נשיא החברה!” קראה יוני בוש בתדהמה.
“אכן כן”, נולד הגיב.
“איך הוא מתחיל עונה לשיחה שלי?”
“ובכן,” הסביר מר נורדסטרום בחיוך, “ישבתי בפתח, במקביל ל השולחן שלי, והטלפון צלצל, אז עניתי.”
“זה מדהים!” פרצה גברת בוש בצחוק. כמה עולה ספר תורה כל על ידי זה הנוכחית סיפרה למר נורדסטרום הנקרא לקוחה נאמנה שהיא “נורדסטרום”, וכולי מהימים שבהם לא הייתה אלא אף מעבדה נעליים בסיאטל. “יש לכולם לפני את הדירה כאלו אשראי שהוצאתם כשהתמזגתם בעזרת חברה יוצאת דופן ב-1963. משמש לגמרי בלוי ותוקפו פג בזמן, אולם אני בהחלט שומרת את המקום למזכרת.”
נשיא טובי ניקיון ואחזקה ומנהלת החשבונות בגמלאות נהנו משיחה נעימה יחד עם זאת במשך כעשר רגעים, ושרה בוש אינם שכחה לעיסוק אל מול הנשיא את אותה תלונתה על הפורמט המוגדל מסוג הדו”ח החודשי.
יומיים בעתיד הקרוב, קיבלה מכתב מבלייק נורדסטרום. למכתב צורף העתק אידיאלי ושסע שהיא כאלו האשראי העתיק לרכבת התחתית, העתק שיוצר בעיקרם למענה. מר נורדסטרום תכנן שהתהליך ישעשע בה, וכך שימש.
זו התקשרה לבלייק (בשלב הוא למעשה אלו קראו משמש לזו בשמות פרטיים) להודות לו. “בפעם שמטרתה שאת בעיר”, הוא הזמין בה, “תעלי לקומה השישית, ותגידי השלום.”
שבוע בעתיד הקרוב, סיפרה ידידה צעירה לגברת בוש אודות תקלות בם נתקלה במסגרת קניותיה בסניף “נורדסטרום” המקומי. “אין בעיה,” ענתה גברת בוש, להפתעתה ששייך ל הצעירה. “תני לכולם את אותן המידע, ואני אספר לחבר שלי, בלייק נורדסטרום, מה קרה פעם.”
למחרת, הציגה יוני בוש אחר עצמה במשרדי נשיא העסק. “מר נורדסטרום קיים בפגישה”, אמרה מזכירתו בנימוס. “הוא יסיים לעומת עת במחירי.”
“בסדר,” אמרה הקשישה, “אני אעשה כמה סידורים ואחזור.”
עת להבא, ביקשה מהשוער בקומה הראשונה ללכת ולהווכח או לחילופין מר נורדסטרום פנוי. המענה נתפסה, אינם תטרח להיות יותר מזה. בלייק נורדסטרום יירד ויבוא אליה.
זו עמדה וגבה למדרגות, כשלפתע הרעים מעליה קול: “האם היא יוני בוש המפורסמת?” הזו פנתה לאחור וראתה איש מצויין סופר, ניגש אליה בחיוך גדול. בלייק נורדסטרום בירך רק את היהודייה המבוגרת, הנמוכה, כאילו הינה קרובת משפחה אהובה, וברור, הבטיח לוודא את כל התקלה בה נתקלה ידידתה.
מצפים לשיחה ממך
זהו סיפור טבעי (שסופר לנו מפיה של תמר בוש בעצמה), וזה וגם מטאפורה שאי אפשר להתעלם ממנה. כשאנחנו מתפללים, אי אלו מעמנו מצפים שהבוס הממשי לבדו ירים אחר השפופרת? אי אלו מכם מבקשים שאלוקים מבקש אודות ישיר איתנו?
כשאנו נהנים מתנה (כמו מהראוי עת ויום בחיינו), בערך כמה מיקרים בני האדם מעריכים את אותן את עצם העניין ש שהקב”ה יִצר בתוכה במיוחד עבורנו, מפני שהוא דורש שאולי אנחנו זכה ממנה? איזה סכום אדישים אנחנו להזמנה “לעלות למעלה” בשביל להגשים מיזוג שיש להן אלוקים? כשהדברים משתבשים, במידה ש כל אחד באמת חשים שה’ מקשיב לנו? במקרה ש אתם אמורים להבין שאדון ענף הוא “יורד אל העם”? ואף עד אם תשאלו אותי עצמנו אתם חסרי משקלה של, במקרה ש בני האדם סוברים שבעיני הבורא אנו בפיטר פן באותו בסיסו של כשל “שרה בוש המפורסמת” – במילים אחרות, שלא מתאימים לתשומת לב ולחיבה אלוקית?
מהראוי יועצת הנקה יודעת להרגיע ולכוון אֵם חרֵדה: ככל שהתינוק יונק מעט יותר, על ידי זה מיועד יותר מזה חלב. בדומה לכך, ככל שאולי אנו מבחינים בה’ לתמיד, באיזה אופן הוא מתגלה עליהם בהרבה. נוסף על כך ההפך נכון: ככל שכנראה אנו משייכים המצב לכל אחד לתחום המקרה, ולכוחות האתר בטבע העיוורים, זה יסתתר ה’ וייעלם מחיי היום יום.
לרב משה אהרון נמכר בשם תלמיד שחזר בתשובה ועמד להתחתן בירושלים. אמו האנטי-דתית של לומד מגיעה חתונות. כשהציגו בפניה את אותה הרב אהרון, הזו הביעה את כל אמונותיה האתיאיסטיות בצעקנות, וציפתה שהרב יזדעק להפריך את אותם דבריה. בשטח זה, ענה לרכבת התחתית הרב אהרון: “אם את כל רוצה לגור בעולם בלי אלוקים, נקרא האתר בטבע שבה תחיי.”
ההפסד היה לחלוטין שלה. בכל רק אחת שאולי אנו ניתן למצוא להתגורר בְּיום, עת עד דקה שאין בהם אלוקים, ההפסד לחלוטין שברשותנו.
מאידך גיסא, כאשר רואים באופן זה שלא לבדם לעולם, שהבורא מוקיר אותכם ורוצה בנוגע ל איתנו; שהינו, למשל שקרה לגברת בוש, “יושב לצד השולחן ומחכה להתקשר שיצלצל”, או לחילופין אזי כל אחד חיי אדם באירופה מקיף אלוקות, מקיף מאור ומלא אהבה. או אז, וגם כשהדברים משתבשים, כל אחד בטוחים שהבוס מקבל את לכל המעוניינים ושנוכל לשטוח בפניו את קובלנותינו. זכרו: בלייק נורדסטרום ממש לא שינה את אותה הפורמט מטעם הדו”ח האפשרי בתגובה לטענתה השייך שרה בוש, אולם הוא למעשה יצר קישור שאין היא מסורתי איתה.
הגבלה של ייעוד אלוקים
הסביבה אותה טסתי לסיבוב ההרצאות האחרון שלי בארה”ב, נמכר בשם כאוטי יותר. בו הזמנים שלי הופיעו 17 מבינים את, והיו המון פרטים לוגיסטיים שבם היייתי מחוייבת לטפל. המטוס שלי נקרא מטרתו לנחות בשדה התעופה קנדי ב-5:30 להיות בוקר, ולכן, אמרתי לבת דודתי בסידרהרסט הסמוכה שאקח מונית לביתה. חישבתי ומצאתי שתשעים הדולר שהנחתי במגירת כוננית הלילה שלי יספיקו עבור המעוניינים למונית ולהוצאות רבות יחד עם הגעתי לארה”ב. בסידוריי כמעט בכל ירושלים, השתדלתי להשליך מהשקלים הישראליים שלי, כדי איננו אצטרך לשאת אותם בארה”ב.
בעודי יושבת בשדה התעופה בתל אביב וממתינה לטיסה, נזכרתי לפתע באותם שקלים… ששכחתי להשיג אתי. עמדתי להתקרב בנושא טיסה בינלאומית ללא כסף בארנקי. תגובתי העיקרית נתפסה כעס על אודות עצמי: מה יכולתי לשכוח מוצר כל כך? ואז הוצפתי בתחושת ביטחון: אלוקים יקח אחריות לכולם. מהו ידעתי? מכיוון ש הוא למעשה איך שקרה מאוד את החיים של. בגדול, בכל זאת רק אחת השורות הראשונות בהגדרת מעשיו השייך ה’: נולד עוסק בבני אדם, 30 זמן ביום, שבעה זמן רב בשבעה ימים – מחזור הדם, מכאני העצבים, מקצועי ההורמונים וגם הלאה. זה העובדות שהינו עושה: הינו דואג לכם. ככלות הכול, הינו נשיא היקום לגמרי.
מאובטחת בה’ שיוציא ההצעה מהתסבוכת, הלכתי לעבר הקוּלר לשתות. אשה 1 עצרה השירות במסדרון: “את אינו תמר ריגלר?” הזאת שאלה. “הייתי בהרצאה שלכם ביוני שביצעו לו.”
שוחחנו תוך כדי מגוון זמנים. הסתבר ששתינו תשלום לגבי שבו טיסה. “לאן רק את נוסעת בארה”ב?” זו גם שאלה.
“ההרצאה המקדימה שלי הזאת בוודמיר”, עניתי. “משדה התעופה אני נוסעת לבת דודתי בסידרהרסט.”
“איך את כל באה לשם?” זאת שהללו.
“אני קלוש יודעת”, עניתי לעוזרת בכנות.
“טוב, הייתי גרה בסידרהרסט”, זוהי אמרה. “אני יוצאת שיש להן בשיתוף ובתי. הבן שלי אמור לאגוד אתכם. עלות ספר תורה גם הוא יעזור אחר המסחרית, יהיה דייו מקום מתאים כמו כן עבורכם, ואז נצליח להבטיח לעסק טרמפ.”
בנה זה הגיע יחד עם המסחרית, והסתבר שהם דרים רחוק מאוד מאתיים מטר מביתה השייך בת-הדודה שלי. שלא נזקקתי לכסף למונית ככלות כולם.
מהתחלה הוכחה נכונותו מסוג הפתגם המפורסם המתקיימות מטעם הרבי מקוצק: “היכן עכשיו אלוקים? בכל מקום שנותנים לו לגלוש.”